רשלנות רפואית בניתוח

עודכן לאחרונה ביוני 2026 על ידי עו”ד אורי דלאל.

בקצרה: רשלנות רפואית בניתוח היא אחד התחומים המורכבים ביותר בדיני הרשלנות הרפואית. ניתוח הוא פעולה רפואית פולשנית, ולעיתים גם כאשר נגרם נזק קשה למטופל עדיין מדובר בסיבוך מוכר שלא ניתן היה למנוע. מצד שני, במקרים שבהם הנזק נגרם עקב בחירה שגויה של הניתוח, ביצוע רשלני, פגיעה באיבר סמוך, היעדר ניטור מתאים, אי קבלת הסכמה מדעת או מעקב לקוי לאחר הניתוח, ייתכן שקיימת עילה לתביעת פיצויים.

מתי נזק לאחר ניתוח עשוי להיחשב רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית בניתוח אינה מבוססת רק על התוצאה הקשה. כדי שתהיה עילת תביעה יש להראות שהצוות הרפואי חרג מהסטנדרט המקובל, ושאותה חריגה גרמה לנזק.

חשוב להבין כי רשלנות רפואית בניתוח אינה מתרחשת רק בזמן ביצוע הפעולה הכירורגית עצמה. לעיתים הרשלנות מתחילה עוד בשלב ההחלטה האם לנתח, ממשיכה בהכנה לקויה לניתוח, ולעיתים מתבטאת דווקא במעקב חסר לאחר הניתוח.

לכן, בבדיקת תיק של רשלנות רפואית בניתוח יש לבחון את כל שלבי הטיפול:

1. שלב ההחלטה על הניתוח: האם היה צורך אמיתי בניתוח, האם נשקלו חלופות טיפול שמרניות, והאם נבחרה שיטת הניתוח המתאימה למצבו של המטופל.
2. התוויות נגד וסיכונים מיוחדים: האם הצוות הרפואי התייחס למחלות רקע, תרופות קבועות, בדיקות דם, מצב לבבי, סיכון לזיהומים, בעיות קרישה או גורמים אחרים שהיו עשויים להשפיע על עצם ביצוע הניתוח או על אופן ביצועו.
3. ההכנה לניתוח: האם בוצעו ההדמיות, הבדיקות והייעוצים הנדרשים, האם תוכנן הניתוח כראוי, והאם המטופל קיבל הסבר מתאים על הסיכונים והחלופות.
4. מהלך הניתוח עצמו: האם הניתוח בוצע בטכניקה מקובלת, על ידי צוות מתאים, תוך שימוש באמצעי זהירות, ניטור, הדמיה או אמצעים אחרים שנדרשו לפי סוג הניתוח.
5. המעקב לאחר הניתוח: האם הצוות זיהה בזמן סיבוכים כמו זיהום, דימום, פגיעה עצבית, חסר נוירולוגי, החמרה בכאב או סימנים שחייבו בירור דחוף או ניתוח חוזר.

מקרים שבהם יש מקום לבדוק חשד לרשלנות רפואית בניתוח כוללים בין היתר:

1. ביצוע ניתוח שלא היה הכרחי או בחירה שגויה בשיטת טיפול ניתוחית.
2. אי ביצוע בירור מתאים לפני הניתוח, לרבות בדיקות דם, הדמיות, ייעוצים או הערכת סיכונים.
3. התעלמות ממחלות רקע או מגורמי סיכון של המטופל.
4. פגיעה עצבית או פגיעה באיבר סמוך במהלך הניתוח.
5. ביצוע ניתוח באיבר שגוי או באזור לא נכון בגוף.
6. אי שימוש באמצעי ניטור, הדמיה או אמצעי זהירות שנדרשו בנסיבות המקרה.
7. השארת גוף זר בגוף המטופל לאחר הניתוח.
8. ביצוע הניתוח על ידי גורם שאינו מיומן דיו או ללא מעורבות מתאימה של מומחה בכיר.
9. אי קבלת הסכמה מדעת לפני הניתוח או שינוי מהותי במהלך הניתוח ללא הסכמה מתאימה.
10. מעקב לקוי לאחר הניתוח, לרבות התעלמות מסימני אזהרה, זיהום, דימום, חסר נוירולוגי או החמרה במצב המטופל.

רשלנות בניתוח אינה תמיד רק טעות של המנתח

אחד הדברים החשובים בבדיקת תיקי רשלנות רפואית בניתוח הוא להבין שניתוח אינו פעולה של אדם אחד בלבד. בחדר הניתוח ובשלבים שסביבו פועלים גורמים רפואיים נוספים, שלכל אחד מהם תפקיד מקצועי מוגדר. לכן, גם כאשר הנזק התרחש במהלך ניתוח, אין להסיק אוטומטית שהאחריות היא בהכרח של המנתח בלבד.

במקרים מתאימים יש לבחון את תפקוד כלל הגורמים שהיו מעורבים בטיפול, ובין היתר:

1. הרופא המנתח: בחירת הניתוח, תכנון הניתוח, ביצוע הפעולה הכירורגית, זיהוי סיבוכים במהלך הניתוח וקבלת החלטות בזמן אמת.
2. הרופא המרדים: הערכת הסיכון ההרדמתי לפני הניתוח, ניטור מצבו של המטופל במהלך הניתוח, שמירה על לחץ דם, חמצון, הנשמה ותגובה למצבי חירום.
3. צוות חדר הניתוח: הכנת הציוד, ספירת מכשירים ופדים, שמירה על סטריליות, סיוע למנתח וזיהוי אירועים חריגים במהלך הניתוח.
4. ניטור תוך ניתוחי: בניתוחים מסוימים, בעיקר ניתוחי עמוד שדרה, חוט שדרה ומוח, נעשה שימוש בניטור שמטרתו להתריע בזמן אמת מפני פגיעה עצבית. כאשר קיימים שינויים משמעותיים בניטור, יש לבחון האם הם זוהו, האם דווחו למנתח והאם ננקטו פעולות מתאימות.
5. גורמי הדמיה ופענוח: בחלק מהתיקים יש חשיבות לבדיקות CT, MRI, צילום או שיקוף במהלך הניתוח או לפניו. טעות בפענוח או אי התייחסות לממצא חשוב עלולות להשפיע על תכנון הניתוח ועל מהלכו.
6. צוות התאוששות ומחלקה: לאחר הניתוח יש חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של סימני החמרה, חסר נוירולוגי, זיהום, דימום, ירידה בלחץ דם, כאב חריג או סימנים המחייבים בדיקה דחופה.

במילים אחרות, תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח מחייבת בדיקה מערכתית של כל רצף הטיפול: ההחלטה לנתח, ההכנה, ההרדמה, הניתוח עצמו, הניטור, ההתאוששות והמעקב במחלקה. לעיתים דווקא הרשומות הרפואיות מזמן אמת, דוחות הניטור, דוחות ההרדמה וגיליונות האחיות הם שמאפשרים להבין מה באמת התרחש.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח?

לצורך הוכחת תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח שלושה רכיבים מרכזיים: התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

1. התרשלות: יש להראות כי הרופא המנתח, המרדים או גורם רפואי אחר שהיה מעורב בטיפול פעלו בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל בנסיבות המקרה.
2. נזק: יש להראות שנגרם למטופל נזק ממשי, כגון נכות, כאבים כרוניים, פגיעה עצבית, צורך בניתוח נוסף או פגיעה תפקודית.
3. קשר סיבתי: יש להראות שהנזק נגרם עקב ההתרשלות ולא רק עקב סיכון רגיל ובלתי נמנע של הניתוח.

במקרים מסוימים עולה גם טענה של פגיעה באוטונומיה, בעיקר כאשר המטופל לא קיבל מידע מהותי לפני הניתוח, לא הוסברו לו הסיכונים הרלוונטיים או לא הוצגו בפניו חלופות טיפוליות. במקרים אחרים יש לבחון האם התרשלות הצוות גרמה להחמרת נזק קיים, לאובדן סיכויי החלמה או להחמצת אפשרות למנוע נזק חמור יותר.

ברוב המקרים לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח ללא חוות דעת רפואית של מומחה מתאים. סוג המומחה תלוי בסוג הניתוח ובטענות הרשלנות: נוירוכירורג, אורתופד, כירורג, גינקולוג, מרדים, מומחה שיקום, מומחה כאב או מומחה אחר לפי נסיבות המקרה.

אילו מסמכים חשובים לבדיקה בתביעת רשלנות רפואית בניתוח?

אחד ההבדלים בין בדיקה שטחית לבין בדיקה מקצועית של תיק רשלנות רפואית בניתוח הוא עיון במסמכים הנכונים. לא מספיק לקרוא את סיכום האשפוז בלבד.

בדרך כלל חשוב לאסוף ולבדוק:

1. דו”ח ניתוח מלא.
2. דו”ח הרדמה וגיליון הרדמה.
3. טופס הסכמה לניתוח וטפסי הסבר שנמסרו למטופל.
4. הדמיות לפני הניתוח ואחרי הניתוח, לרבות דיסקים בפורמט DICOM כאשר מדובר ב-CT או MRI.
5. בדיקות מעבדה לפני ואחרי הניתוח.
6. גיליונות אחיות, מדדים, הוראות רופאים ורישומי מעקב במחלקה.
7. ייעוצים של מומחים במהלך האשפוז.
8. דוחות ניטור תוך ניתוחי, כאשר בוצע ניטור כזה.
9. סיכום אשפוז, סיכום ניתוח חוזר אם בוצע, ותיעוד ביקורות לאחר השחרור.
10. מסמכי שיקום, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, מרפאת כאב או נוירולוגיה.
11. תיעוד מהמוסד לביטוח לאומי או מקופת החולים לאחר האירוע.

רשלנות רפואית בניתוחי עמוד שדרה וחוט שדרה

חלק משמעותי מתביעות הרשלנות הרפואית בניתוח נוגע לניתוחים נוירוכירורגיים ואורתופדיים, ובעיקר לניתוחי גב, עמוד שדרה וחוט שדרה. בניתוחים אלה עלולה להיגרם פגיעה עצבית קשה, לרבות חולשה ברגליים, הפרעות תחושה, פגיעה בשליטה על סוגרים, כאבים נוירופתיים, פגיעה בתפקוד המיני או דרופ פוט אחרי ניתוח.

כאשר מדובר ב-רשלנות רפואית בניתוח עמוד שדרה או ב-רשלנות רפואית בניתוח חוט שדרה, יש חשיבות מיוחדת לשאלה האם לפני הניתוח בוצעה אבחנה מדויקת, האם נבחרה הטכניקה הנכונה, האם נעשה שימוש באמצעי ניטור מתאימים, האם המנתח זיהה בזמן סימני סכנה והאם לאחר הניתוח הייתה תגובה מהירה להחמרה נוירולוגית.

הסכמה מדעת לפני ניתוח

גם כאשר הניתוח עצמו בוצע בטכניקה תקינה, עדיין עשויה לקום עילת תביעה אם המטופל לא קיבל לפני הניתוח הסבר מלא ומובן על מצבו, על מטרת הניתוח, על הסיכונים המהותיים, על סיכויי ההצלחה ועל חלופות טיפוליות אפשריות.

הסכמה מדעת אינה חתימה טכנית על טופס. השאלה היא האם המטופל קיבל מידע אמיתי שאפשר לו לקבל החלטה מושכלת. כאשר במהלך הניתוח מתברר כי נדרש הליך שונה, מורכב או מסוכן יותר מזה שהוסבר למטופל מראש, עשויה להתעורר שאלה קשה של חריגה מההסכמה שניתנה.

רשלנות במעקב לאחר ניתוח

לעיתים הרשלנות אינה דווקא במהלך הניתוח עצמו, אלא בשעות או בימים שלאחריו. לאחר ניתוח ישנם סימני אזהרה שמחייבים תגובה מהירה, ובחלק מהמקרים איחור בזיהוי או בטיפול בהם עלול לגרום לנזק בלתי הפיך.

סימנים שמחייבים בירור כוללים בין היתר חולשה חדשה בגפה, ירידה בתחושה, כאבים חריגים, דימום, זיהום, חום גבוה, ירידה בלחץ דם, בלבול, קוצר נשימה, ירידה במתן שתן או החמרה פתאומית במצב הכללי.

באילו ניתוחים נפוצים אנו מזהים מקרי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית בניתוח עשויה להתעורר בתחומים שונים של הרפואה. עמוד זה עוסק במקרים של רשלנות בניתוח באופן כללי, ואילו חלק מסוגי הניתוחים מקבלים באתר התייחסות נפרדת ומעמיקה יותר.

1. ניתוחים נוירוכירורגיים: ניתוחי מוח, ניתוחי חוט שדרה וניתוחי עמוד שדרה.
2. ניתוחים אורתופדיים: ניתוחי גב, כתף, ברך, ירך, החלפת מפרקים וניתוחי שברים.
3. ניתוחים גינקולוגיים: לרבות רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, כריתת רחם וניתוחי שחלות.
4. ניתוחים כירורגיים כלליים: ניתוחי בטן, כיס מרה, מעיים, בקע וניתוחים חוזרים.
5. ניתוחי לב וכלי דם: צנתורים, מעקפים, קוצבים וניתוחים וסקולריים.
6. ניתוחי עיניים: קטרקט, קרנית, עדשה וניתוחי לייזר.
7. ניתוחים פלסטיים ואסתטיים: ניתוחי חזה, אף, מתיחת בטן, שאיבת שומן וניתוחים קוסמטיים נוספים.
8. ניתוחי שיניים ולסת.

ומה לגבי פעולות פולשניות שאינן ניתוח?

עמוד זה מתמקד בעיקר ברשלנות רפואית בניתוח, אך חלק מהעקרונות המשפטיים והרפואיים רלוונטיים גם לפעולות פולשניות אחרות שאינן בהכרח ניתוח במובן הקלאסי.

כך למשל, גם בפעולות כמו צנתור, קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, ביופסיה, הזרקות או פעולות פולשניות אחרות, יש לבחון האם הייתה אינדיקציה מתאימה לביצוע הפעולה, האם נבדקו הסיכונים האישיים של המטופל, האם ניתנה הסכמה מדעת, האם הפעולה בוצעה בטכניקה מקובלת, והאם בוצע מעקב מתאים לאחריה.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בפעולה פולשנית שאינה ניתוח, הבדיקה המשפטית והרפואית עשויה להיות שונה. לדוגמה, בתיק של צנתור תיבחן גם שאלת ההתוויות הקרדיולוגיות, בפעולת קולונוסקופיה תיבחן בין היתר שאלת הסיכון לניקוב מעי או איחור בזיהוי סיבוך, ובגסטרוסקופיה ייתכנו שאלות הנוגעות לדימום, ניקוב, הרדמה או מעקב לאחר הפעולה.

לכן, כאשר נגרם נזק לאחר פעולה פולשנית, מומלץ לבדוק את המקרה באופן פרטני. במקרים רבים השאלה אינה רק האם מדובר ב”ניתוח”, אלא האם הפעולה הרפואית בוצעה בזהירות הנדרשת, לאחר הסבר מתאים, ותוך תגובה נכונה לסיבוכים שהתפתחו.

דוגמאות לתיקים שטופלו במשרדנו

מה גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית בניתוח?

גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית בניתוח תלוי בעיקר בחומרת הנזק ובהשפעתו על חיי המטופל. במקרים קלים יחסית, הפיצוי עשוי להיות נמוך יותר; במקרים של נכות משמעותית, פגיעה עצבית, שיתוק, פגיעה בשליטה על סוגרים, צורך בעזרת הזולת או פגיעה קשה בכושר העבודה, הפיצוי עשוי להגיע לסכומים גבוהים ואף למיליוני שקלים.

ראש נזק	מה בודקים בתיק ניתוחי?
כאב וסבל	חומרת הנזק, משך הסבל, מספר ניתוחים, אשפוזים, טיפולים וההשפעה על איכות החיים.
הפסדי שכר ופגיעה בכושר השתכרות	האם הנזק לאחר הניתוח פגע ביכולת לעבוד, להתקדם בעבודה או לחזור למקצוע הקודם.
עזרת הזולת וסיעוד	הצורך בעזרה ברחצה, לבוש, ניידות, עבודות בית, ליווי לטיפולים או עזרה יומיומית קבועה.
הוצאות רפואיות ושיקום	טיפולים רפואיים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, מרפאת כאב, תרופות, ייעוצים ובדיקות.
אביזרי שיקום והתאמות	נעליים אורתופדיות, סדים, אביזרי הליכה, כיסא גלגלים, ציוד מתכלה, התאמת דיור או רכב.
ניידות והוצאות נסיעה	קושי בהליכה, צורך בהסעות לטיפולים, רכב מותאם או הוצאות נסיעה מוגברות.

הטבלה לעיל נועדה לתת תמונה ראשונית בלבד. להרחבה בנושא חישוב הפיצוי, ראשי הנזק והגורמים שמשפיעים על שווי התביעה, ניתן לקרוא גם על פיצויים בגין רשלנות רפואית.

איך משרדנו בודק תיק של רשלנות רפואית בניתוח?

בדיקת תיק ניתוחי דורשת ניסיון גם בקריאת רשומות רפואיות וגם בהבנת השאלות המשפטיות. במשרדנו הבדיקה נעשית בדרך כלל בשלבים:

1. קבלת תיאור ראשוני של האירוע והנזק שנגרם.
2. איסוף התיק הרפואי המלא מבית החולים, קופת החולים ומוסדות השיקום.
3. בדיקת דוחות הניתוח, ההרדמה, ההדמיות, דוחות הניטור והמעקב לאחר הניתוח.
4. זיהוי שאלות רפואיות ומשפטיות מרכזיות: האם היה צורך בניתוח, האם הוסברו הסיכונים, האם הניתוח בוצע כראוי, האם גורמי הניטור וההרדמה פעלו כנדרש, והאם הייתה תגובה מתאימה לסימני אזהרה.
5. התייעצות עם מומחה רפואי מתאים.
6. הערכת סיכויי התביעה, גובה הנזק והכדאיות הכלכלית של ניהול ההליך.

מאמרים קשורים בנושא רשלנות רפואית בניתוח

להרחבה בנושאים ממוקדים נוספים הקשורים לרשלנות רפואית בניתוח, ניתן לקרוא גם את המאמרים הבאים באתר:

1. רשלנות רפואית בהרדמה
2. רשלנות רפואית בגין השארת גוף זר במהלך ניתוח
3. רשלנות רפואית בגין ניתוח שלא לצורך
4. רשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרק הברך
5. רשלנות רפואית בניתוח החלפת מפרק הירך
6. רשלנות רפואית בניתוח בקע מפשעתי

שאלות נפוצות על רשלנות רפואית בניתוח

האם כל סיבוך בניתוח הוא רשלנות רפואית?

לא. ניתוח עלול להסתיים בסיבוך גם כאשר הרופאים פעלו כראוי. כדי לבסס תביעה יש להראות שהייתה חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל ושאותה חריגה גרמה לנזק.

עברתי ניתוח ונגרם לי נזק. מתי כדאי לפנות לבדיקה?

כדאי לפנות לבדיקה כאשר מדובר בנזק משמעותי, בלתי צפוי או כזה שפגע בתפקוד היומיומי, ובמיוחד כאשר קיימת פגיעה עצבית, שיתוק, דרופ פוט, צורך בניתוח נוסף, זיהום קשה או החמרה שלא הוסברה כראוי.

האם אפשר לתבוע גם אם חתמתי על טופס הסכמה לניתוח?

כן, במקרים מתאימים. חתימה על טופס אינה מספיקה תמיד. יש לבדוק האם באמת ניתן הסבר מלא על הסיכונים, הסיכויים, החלופות והאפשרות שלא לבצע את הניתוח.

האם האחריות היא תמיד של המנתח?

לא בהכרח. בתיקי רשלנות רפואית בניתוח יש לבחון את תפקוד כלל הגורמים המעורבים, לרבות המנתח, המרדים, צוות חדר הניתוח, צוות ההתאוששות, הצוות הסיעודי, גורמי ההדמיה וגורמי ניטור תוך ניתוחי, כאשר היו מעורבים בטיפול.

כמה זמן לוקחת תביעת רשלנות רפואית בניתוח?

תביעות רשלנות רפואית הן בדרך כלל תביעות מורכבות. משך ההליך תלוי בהיקף החומר הרפואי, הצורך בחוות דעת מומחים, עמדת הנתבעים והאם התיק מסתיים בפשרה או מתנהל עד פסק דין.

האם חייבים חוות דעת רפואית?

ברוב המקרים כן. תביעת רשלנות רפואית מחייבת תמיכה בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלוונטי, אשר מסביר מה הייתה ההתרשלות ומה הקשר בינה לבין הנזק.

למידע נוסף על ניהול ההליך המשפטי ניתן לקרוא גם על תביעת רשלנות רפואית ועל הדרך שבה מומלץ לבחור עורך דין כיצד לבחור עורך דין רשלנות רפואית.