רשלנות רפואית בהריון

עודכן לאחרונה על ידי עו״ד אורי דלאל ביום 25 באוגוסט 2026

כאשר לאחר הלידה מתברר שילד נולד עם מחלה גנטית, מום, מוגבלות או עיכוב התפתחותי שלא אובחנו במהלך ההיריון, אחת השאלות הראשונות שעולות היא האם היו סימנים שהיה צריך לזהות, בדיקות שהיה צריך להציע או בירור שהיה צריך להשלים.

החשד לרשלנות יכול להתעורר גם כבר במהלך ההיריון – בעקבות ממצא שלא זכה לבירור, בדיקה שלא הומלצה, תלונות שלא קיבלו מענה או בעיה במצב האם או העובר שלא טופלה בזמן. לעיתים הכשל אינו טעות אחת, אלא רצף של הזדמנויות שהוחמצו לאורך מעקב ההיריון.

מתי רשלנות רפואית בהריון עשויה להקים עילת תביעה?

רשלנות רפואית בהריון יכולה להתבטא בשני סוגים מרכזיים של מקרים.

במקרה הראשון, המחלה הגנטית, התסמונת או המום היו קיימים בעובר, אך במהלך ההיריון לא נמסר להורים מידע שהיה צריך להביא לאבחון או לבירור מתאים. הכשל יכול להיות באיסוף ההיסטוריה המשפחתית, בהפניה לבדיקות, בייעוץ הגנטי, בביצוע או בפענוח בדיקה, בהתייחסות לממצא באולטרסאונד או במסירת המידע להורים.

במקרה השני, הרשלנות במהלך ההיריון עצמה גרמה נזק לאם או לעובר, או החמירה נזק שהיה ניתן למנוע או להפחית. כך עשוי להיות, למשל, כאשר מצב רפואי שמחייב מעקב או טיפול אינו מזוהה בזמן, כאשר סימני אזהרה אינם מובילים לבירור הנדרש או כאשר לא מתבצעת התערבות במועד למרות החמרה במצב.

ההבחנה בין שני סוגי המקרים חשובה לא רק להבנת התביעה, אלא גם לשאלות של קשר סיבתי, נזק והתיישנות – שאליהן נתייחס בהמשך.

כיצד אנחנו בודקים תיק רשלנות רפואית בהריון?

בבדיקת תיק רשלנות רפואית בהריון לא די לחפש “טעות” נקודתית. צריך לשחזר את רצף המידע, ההחלטות והבדיקות לאורך ההיריון ולבחון ארבע שאלות מרכזיות.

מה היה ידוע – ומה היה צריך להיות ידוע – בזמן אמת?

הבדיקה מתחילה במידע שהיה בפני הצוות הרפואי, אך אינה מסתיימת במה שנכתב ברשומה או במה שהמטופלת סיפרה מיוזמתה.

לעיתים השאלה היא האם הרופא או איש הצוות היו צריכים לשאול ולברר באופן יזום. כך למשל לגבי ילד קודם עם מחלה, מוגבלות או עיכוב התפתחותי, מחלות גנטיות במשפחה, אירועים בהריונות קודמים, קרבת משפחה, מוצא משפחתי שהיה רלוונטי באותה תקופה או תוצאות של בדיקות קודמות.

אנחנו בוחנים, בין היתר, את ההיסטוריה המשפחתית והמיילדותית, בדיקות הסקר והבדיקות הגנטיות, סקירות המערכות והאולטרסאונד, מדדי הגדילה, בדיקות המעבדה, מחלות ותלונות של האם, הפניות, המלצות והמשך המעקב.

מה היה צריך לעשות בעקבות המידע שהיה קיים?

לאחר שמבינים מה היה ידוע או צריך היה להיות ידוע, בודקים כיצד היה צריך לפעול בעקבות אותו מידע.

למשל: האם היה מקום להפנות לייעוץ גנטי, להציע בדיקת נשאות או למסור מידע על בדיקה נוספת; האם ממצא בסקירה חייב בדיקה מכוונת או מעקב; האם תוצאת סקר חריגה חייבה בירור אבחנתי; האם היסטוריה משפחתית הצריכה בירור נוסף; והאם שינוי בגדילת העובר או במצב האם הצריך מעקב הדוק יותר.

לעיתים הכשל אינו בכך שבדיקה מסוימת לא בוצעה, אלא בכך שלא חיברו בין הממצאים ולא פעלו על פי התמונה המצטברת. במקרים אחרים השאלה היא איזה מידע נמסר להורים על האפשרויות הקיימות, מגבלות הבדיקות והמשך הבירור.

מה היה ניתן לגלות אילו הבירור המתאים היה מבוצע?

גם כאשר נמצא שהיה מקום לבצע בירור נוסף, צריך לבדוק אם אותו בירור אכן היה יכול להביא לאבחנה.

יש להבחין בין בדיקות סקר לבין בדיקות אבחנתיות, ובין הדרך שבה נלקחת דגימה – למשל מי שפיר או סיסי שליה – לבין הבדיקה הגנטית שמבוצעת על אותה דגימה. כאשר מדובר באולטרסאונד, יש לבדוק אם הממצא היה קיים וניתן להדגמה במועד הבדיקה ובתנאיה, ואם היה צורך לחזור על הבדיקה או לבצע בדיקה מכוונת.

מה היה משתנה אילו המידע היה מתקבל בזמן?

בתביעה שעוסקת באי־אבחון של מחלה, תסמונת או מום, צריך לבחון איזה מידע היה מתקבל בעקבות הבירור, מה היה נמסר להורים ואילו אפשרויות היו עומדות בפניהם בנוגע להמשך ההיריון.

כאשר הטענה היא שנגרם נזק לאם או לעובר במהלך ההיריון, השאלה היא האם אבחון, מעקב או טיפול מוקדמים יותר היו יכולים למנוע את הנזק או להפחית אותו.

לא פעם מתברר כי היו לאורך ההיריון מספר נקודות שבהן ניתן היה לשנות את מסלול הבירור – אצל רופא הנשים, במכון האולטרסאונד, בייעוץ הגנטי, במעבדה או בבית החולים.

מה היה הסטנדרט הרפואי במועד ההיריון?

אחת הטעויות האפשריות בבדיקת תיק ישן היא לשפוט היריון שהתנהל לפני עשר או חמש־עשרה שנים לפי הבדיקות, ההנחיות והטכנולוגיה שקיימות היום.

השאלה היא מה היה מצופה מהצוות הרפואי במועד שבו התנהל ההיריון הספציפי, בהתאם לידע שהיה קיים אז ולנסיבות המקרה.

ההבחנה חשובה. כאשר בוחנים טיפול רפואי, המבחן אינו רק מה “נהגו” רופאים לעשות, אלא מה היה סביר ונדרש בנסיבות. כאשר הטענה נוגעת לחובת הגילוי, השאלה אינה רק מה רופאים נהגו לספר, אלא איזה מידע היה דרוש למטופלת כדי לקבל החלטה מושכלת.

להרחבה: חובת הגילוי בתביעות רשלנות רפואית

איך משחזרים את הסטנדרט שהיה קיים בזמן אמת?

לשם כך עשוי להיות צורך לבדוק חוזרים ונהלים של משרד הבריאות, ניירות עמדה מקצועיים, ספרות רפואית מאותה תקופה, הטכנולוגיות והבדיקות שהיו זמינות, טפסי הפניה וייעוץ שהיו בשימוש והנתונים הספציפיים שהופיעו במהלך ההיריון.

לעיתים דווקא הפרטים הקטנים הם שמאפשרים להבין מה היה צריך להיעשות: נוסח טופס שהיה בשימוש באותה תקופה, המועד שבו בדיקה מסוימת נכנסה לשימוש, שינוי בנייר עמדה, אופן ההפניה לייעוץ גנטי או הדרך שבה טופלו מקרים דומים.

היכרות מצטברת עם נהלים, ניירות עמדה, רשומות רפואיות ותיקים דומים מאפשרת גם לזהות מהר יותר מה חסר בתיק ומה צריך לחפש – ולא רק לקרוא את מה שכבר נמצא בו.

בדיקה שלא הייתה בסל הבריאות – האם עדיין היה צריך ליידע עליה?

העובדה שבדיקה לא נכללה בסל הבריאות או לא הייתה בדיקת שגרה אינה בהכרח סוף הבירור. יש לבחון האם הבדיקה הייתה קיימת וזמינה באותו מועד, האם הייתה רלוונטית לנתוני ההיריון, האם הופיע ממצא שהגדיל את חשיבותה והאם היה מקום ליידע את ההורים על האפשרות לבצע אותה, גם באופן פרטי.

לא החוזר לבדו קובע את התיק

חוזר משרד הבריאות או נייר עמדה מקצועי הם ראיות חשובות להבנת הסטנדרט, אבל לא בהכרח התשובה היחידה. בסופו של דבר צריך לבחון את מלוא התמונה הרפואית והמשפטית ואת הנתונים של אותו היריון.

לכן בבדיקת תיק רשלנות רפואית בהריון אנחנו לא מסתפקים בשאלה “מה היה מקובל לעשות אז?”, אלא בוחנים גם האם הנתונים של ההיריון הספציפי חייבו לעשות – או להסביר – יותר.

רשלנות בבדיקות גנטיות ובייעוץ גנטי

הבירור הגנטי הוא אחד התחומים המרכזיים בתביעות רשלנות רפואית בהריון. לעיתים הכשל מתרחש כבר בתחילת הדרך – כאשר לא נאסף מידע משפחתי חשוב או לא נמסר מידע על בדיקת סקר רלוונטית – ולעיתים רק בהמשך, כאשר תוצאה או ממצא חדשים מחייבים להרחיב את הבירור ולא עושים זאת.

לכן לא די לשאול האם “בוצעו בדיקות גנטיות”. צריך לבחון אם סוג הבירור התאים למידע שהיה קיים בכל שלב של ההיריון ואם הוא השתנה כאשר הופיע מידע חדש.

בדיקות סקר גנטיות – האם נבדק מה שהיה רלוונטי באותו מועד?

היקף בדיקות הסקר והמלצות הבירור השתנו לאורך השנים. בתיק ישן צריך לבדוק מה היה מקובל וזמין במועד ההיריון, אך גם האם נתונים פרטניים – כגון מחלה במשפחה, ילד קודם עם מוגבלות או תוצאה חריגה – חייבו בירור מעבר למסלול השגרתי.

גם תוצאת סקר תקינה אינה שוללת את כל המחלות הגנטיות, ומידע חדש שמופיע בהמשך עשוי לפתוח מחדש את הצורך בבירור.

היסטוריה משפחתית וילדים קודמים

מחלה, מוגבלות, מומים, עיכוב התפתחותי או פטירה בגיל צעיר אצל קרוב משפחה עשויים לשנות את אופן הבירור. במקרים המתאימים יש לבחון לא רק אם המידע נרשם, אלא גם האם הצוות היה צריך לשאול עליו באופן יזום ולהפנות לייעוץ או לבדיקה ממוקדת.

ייעוץ גנטי – לא רק אם ניתן, אלא מה נעשה בו

העובדה שהמטופלת הופנתה לייעוץ גנטי אינה מסיימת את הבדיקה. צריך לברר איזה מידע עמד בפני היועץ, כיצד פורשו הממצאים, אילו בדיקות הוסברו או הומלצו ומה נעשה כאשר מידע חדש הגיע לאחר הייעוץ.

לעיתים הכשל נמצא דווקא בכך שאף אחד מהגורמים – רופא הנשים, מכון האולטרסאונד והייעוץ הגנטי – לא חיבר את פיסות המידע לתמונה אחת.

ממצא חדש בהריון עשוי לחייב לפתוח מחדש את הבירור הגנטי

בירור שהיה מספק בתחילת ההיריון יכול להפוך לבלתי מספק לאחר שמתגלה ממצא נוסף בסקירה, שינוי בגדילה או הצטברות של מספר סימנים.

השאלה הנכונה אינה רק “האם האישה כבר הייתה בייעוץ גנטי?”, אלא האם הבירור הגנטי הותאם למידע החדש שהצטבר במהלך ההיריון.

דגלים אדומים בבירור הגנטי

בדיקות סקר ובדיקות אבחנתיות בהריון – איפה עלול להתרחש הכשל?

לא כל “בדיקה גנטית” בהריון ממלאת אותו תפקיד. יש להבחין בין בדיקות סקר, שמעריכות סיכון, לבין בירור אבחנתי, שנועד לבדוק באופן ישיר יותר אם קיימת הפרעה אצל העובר. חשוב גם להבחין בין נטילת דגימה – למשל באמצעות מי שפיר או סיסי שליה – לבין הבדיקות הגנטיות שמבוצעות על אותה דגימה.

מכאן נובעת נקודה חשובה: עצם העובדה שבוצע דיקור מי שפיר אינה מלמדת שכל הפרעה גנטית אפשרית נשללה. יש לבדוק אילו בדיקות בוצעו על הדגימה, אילו אפשרויות בירור היו קיימות באותו מועד ומה היה מקום להציע או להסביר לנוכח נתוני ההיריון.

כך גם לגבי NIPT. תוצאה תקינה אינה שוללת את כלל המחלות הגנטיות והמומים האפשריים, ולכן ממצא חדש באולטרסאונד או מידע רפואי אחר עשויים לחייב בירור נוסף. מנגד, תוצאה חריגה בבדיקת סקר אינה אבחנה סופית כשלעצמה ויש לבחון האם הומלץ על המשך בירור מתאים.

דגלים אדומים שכדאי לבדוק

גם כאן יש לבחון כל מקרה לפי מועד ההיריון והנסיבות הספציפיות שלו.

להרחבה: בדיקת NIPT | רשלנות רפואית עקב אי־ביצוע בדיקת צ’יפ גנטי

רשלנות באולטרסאונד ובסקירות מערכות

בדיקות האולטרסאונד וסקירות המערכות הן כלי מרכזי במעקב ההיריון, אך לא כל מום ניתן לזיהוי בכל בדיקה ובכל שלב. בתביעת רשלנות השאלה אינה רק אם התברר לאחר הלידה שקיים מום, אלא האם היו במהלך ההיריון ממצאים שניתן וצריך היה לזהות – ומה היה צריך לעשות בעקבותיהם.

ממצא שהיה ניתן לזהות ולא אובחן

כאשר לאחר הלידה מתגלה מום שלא תועד במהלך ההיריון, צריך לבדוק האם הממצא כבר היה קיים במועד הסקירה, האם ניתן היה להדגימו בתנאי הבדיקה ומה נדרש היה לבדוק בהתאם לסוג הסקירה ולסטנדרט שהיה קיים באותה תקופה.

עצם העובדה שהמום לא התגלה אינה מספיקה. לעומת זאת, כאשר קיימים בדיעבד צילומים, מדידות או נתונים המעידים שהממצא היה בר־זיהוי, עשויה להתעורר שאלה לגבי אופן ביצוע הבדיקה או פענוחה.

הממצא זוהה – אבל לא הוביל לבירור המתאים

לא פעם הבעיה אינה שהרופא “לא ראה” את הממצא. הממצא דווקא נרשם, אך משמעותו לא נבדקה עד הסוף.

בהתאם לנסיבות, ממצא בסקירת מערכות עשוי להצדיק בדיקה חוזרת, סקירה מכוונת, מעקב אחר התפתחותו, ייעוץ גנטי או בירור נוסף. לכן בתיק אנחנו בודקים לא רק “האם הממצא הופיע בדו”ח?”, אלא גם “מה נעשה בעקבותיו?”

כשהבעיה נמצאת בהצטברות של מספר ממצאים

לעיתים כל ממצא בפני עצמו נראה גבולי או בלתי־ספציפי. אבל כאשר לאורך ההיריון מופיעים מספר סימנים, צריך לבדוק האם היה מקום להתייחס אליהם כתמונה מצטברת.

ממצא באולטרסאונד עשוי להיות לא רק בעיה בפני עצמה, אלא גם סימן שמצריך בירור גנטי או בדיקה מכוונת יותר.

דגלים אדומים שכדאי לבדוק

בתיקים כאלה לעיתים יש חשיבות לא רק לדו”ח הכתוב אלא גם לחומרי ההדמיה עצמם ולרצף הבדיקות לאורך ההיריון.

להרחבה: רשלנות בבדיקת אולטרסאונד בהריון

מקרים ומצבים ספציפיים: מיקרוצפליה – היקף ראש קטן | אבחון קורפוס קלוסום בהריון | הידרוצפלוס

רשלנות במעקב אחר מצב האם והעובר

רשלנות רפואית בהריון אינה עוסקת רק באבחון מומים ומחלות גנטיות. חלק מהתביעות נוגעות למצבים שבהם התפתח במהלך ההיריון סיכון לאם או לעובר, אך הוא לא זוהה בזמן, לא זכה למעקב המתאים או שלא ננקטו הפעולות שנדרשו בעקבותיו.

מחלות רקע, היסטוריה מיילדותית או נתונים שמתגלים במהלך ההיריון עשויים לחייב שינוי בתדירות המעקב, בירור נוסף או הפניה להיריון בסיכון. גם היריון שהחל כשגרתי יכול להפוך בהמשך להיריון שמצריך מעקב הדוק יותר.

החשד לכשל עשוי להתעורר כאשר סימני אזהרה – למשל שינויים בלחץ הדם או בבדיקות המעבדה, תלונות חוזרות, הפרעה בגדילת העובר, חשד לזיהום או בעיה בשליה – אינם מובילים לבירור או לטיפול המתאימים. לעיתים המשמעות נמצאת דווקא במגמה לאורך זמן, ולא בתוצאה בודדת.

דגלים אדומים שכדאי לבדוק

כאשר הכשל מתרחש כבר במהלך הלידה עצמה – למשל בפענוח המוניטור, בהחלטה על ניתוח קיסרי או בניהול לידה מכשירנית – הסוגיה שייכת בדרך כלל לבחינה נפרדת של רשלנות רפואית בלידה.

מתי תוצאה קשה אינה בהכרח רשלנות רפואית?

גם כאשר לאחר הלידה מתגלה מחלה גנטית, מום או פגיעה משמעותית, אין פירוש הדבר בהכרח שמעקב ההיריון היה רשלני.

יש מחלות ומומים שלא ניתן היה לזהות במהלך ההיריון באמצעים שהיו קיימים באותה עת; יש ממצאים שמתפתחים או נעשים ניתנים לזיהוי רק בשלבים מאוחרים; ובדיקות סקר ובדיקות גנטיות אינן מסוגלות לשלול את כל ההפרעות האפשריות. גם סיבוך רפואי אצל האם או העובר יכול להתרחש למרות מעקב וטיפול סבירים.

לכן השאלה אינה רק מה הייתה התוצאה, אלא האם במהלך ההיריון הופיע מידע שהיה צריך להדליק נורה אדומה ולא זכה להתייחסות המתאימה.

חשוב להבחין בין מום שלא היה ניתן לזיהוי לבין ממצא שהיה בר־זיהוי ולא אובחן; בין מחלה שלא הייתה אינדיקציה לבדוק לבין מצב שבו ההיסטוריה המשפחתית או ממצאים אחרים הצדיקו בירור; ובין סיבוך שלא ניתן היה למנוע לבין סימני אזהרה שלא הובילו למעקב או לטיפול הנדרשים.

מקרי רשלנות רפואית בהריון שבהם טיפל משרדנו

לאורך השנים טיפל משרדנו בתביעות שעסקו בכשלים שונים במעקב ההיריון – מאי־מסירת מידע על בדיקות גנטיות, דרך ליקויים בייעוץ ובבדיקות טרום־לידתיות ועד לאי־התייחסות לממצאים באולטרסאונד. המקרים הבאים ממחישים עד כמה שונות יכולות להיות נקודות הכשל מתיק לתיק.

התוצאות המתוארות הן תוצאות של מקרים פרטניים בהתאם לנסיבותיהם ואינן מלמדות על התוצאה הצפויה במקרה אחר.

כיצד מוכיחים תביעת רשלנות רפואית בהריון?

ככלל, לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית והוכחת עניין שברפואה יש צורך להסתייע בחוות דעת של מומחה רפואי מתאים.

בתיקי רשלנות בהריון עשויים להידרש מומחים בתחומים שונים, בהתאם לסוג הכשל והנזק – למשל מיילדות וגינקולוגיה, גנטיקה רפואית, אולטרסאונד ומדימות העובר, נוירולוגיית ילדים או תחום רפואי אחר הנוגע למצבו של הילד.

לא בכל תיק יש צורך במספר רב של מומחים. לעיתים מומחה אחד יכול לבסס את הסוגיות העיקריות, ובתיקים אחרים נדרשות חוות דעת נפרדות כדי להוכיח, למשל, מה היה צריך לעשות במהלך ההיריון, האם הבירור המתאים היה מאפשר להגיע לאבחנה ומהו מצבו הרפואי והתפקודי של הילד.

להרחבה: חוות דעת של מומחה בתביעת רשלנות רפואית

במקרים שבהם עלות חוות הדעת מקשה על בירור התביעה, קיימות כיום גם אפשרויות מימון חיצוניות לתשלום עבור חוות דעת והוצאות משפט, בכפוף לבחינת התיק ולתנאי הגוף המממן.

הולדה בעוולה, נזק שנגרם לעובר והתיישנות

חשוב להבחין בין שני סוגים שונים של תביעות רשלנות רפואית בהריון.

בהולדה בעוולה, המחלה הגנטית, המום או התסמונת היו קיימים בעובר, והטענה היא שהצוות הרפואי התרשל בכך שלא אבחן אותם או לא מסר להורים מידע שהיה מאפשר לבצע בירור מתאים ולשקול את המשך ההיריון. הרשלנות במקרה כזה לא גרמה למוגבלות עצמה, אלא מנעה מההורים לקבל את המידע בזמן. לאחר הלכת המר, עילת התביעה במקרים אלה היא של ההורים.

לעומת זאת, ישנם מקרים שבהם הטיפול הרפואי במהלך ההיריון גרם לעובר נזק או החמיר את מצבו – למשל כאשר מצב שניתן היה לטפל בו לא טופל בזמן והדבר גרם לפגיעה בילד. במצב כזה מדובר, ככלל, בנזק גוף שנגרם לילד עצמו ועילת התביעה היא שלו.

ההבדל חשוב במיוחד לעניין ההתיישנות

בתביעת הולדה בעוולה, מאחר שעילת התביעה היא של ההורים, תקופת ההתיישנות היא ככלל שבע שנים ממועד שבו נולדה עילת התביעה – ובמקרים רבים מדובר בסמוך ללידה, בכפוף לחריגים הקבועים בדין.

כאשר מדובר בתביעתו של הילד בגין נזק שנגרם לו כתוצאה מהרשלנות, תקופת הקטינות אינה באה במניין ההתיישנות. לכן, ככלל, ניתן להגיש את תביעת הקטין עד שבע שנים לאחר הגיעו לגיל 18 – כלומר עד גיל 25.

במקרים מסוימים ההבחנה אינה פשוטה ואף עשויות להתעורר מספר עילות במקביל. לכן כאשר חלפו שנים מההיריון או מהלידה חשוב לבדוק את סוג הנזק ואת זהות בעל עילת התביעה לפני שמסיקים שהתביעה התיישנה.

להרחבה: תביעת הולדה בעוולה | הולדה בעוולה – התיישנות

כמה פיצויים ניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית בהריון?

אין סכום קבוע לתביעת רשלנות רפואית בהריון, וגם כאשר מדובר באותה מחלה או תסמונת הפיצוי עשוי להיות שונה באופן משמעותי. כפי שניתן לראות גם מהמקרים שבהם טיפל משרדנו, הפיצוי נקבע לפי הנזק והצרכים הספציפיים ולא לפי שם האבחנה בלבד.

בין הגורמים שעשויים להשפיע על היקף הפיצוי נמצאים חומרת המוגבלות, רמת התפקוד והעצמאות של הילד, הצורך בעזרת הזולת ובטיפולים, התאמות דיור וניידות, הוצאות רפואיות ושיקומיות, יכולת ההשתכרות הצפויה ותוחלת החיים.

בתביעות הולדה בעוולה הפיצוי בתביעת ההורים נועד לתת מענה גם להוצאות ולצרכים הנובעים ממוגבלותו של הילד לאורך חייו. כאשר הרשלנות עצמה גרמה לעובר נזק או החמירה את מצבו, הפיצוי נבחן בהתאם לנזק שנגרם לילד ולהשלכותיו העתידיות.

תחילה צריך להבין מהו הנזק, מה שיעור הנכות הרפואית, כיצד היא משפיעה על חיי הילד ומה יהיו צרכיו בעתיד.

להרחבה: פיצויים בתביעות רשלנות רפואית

אילו מסמכים כדאי להביא לבדיקה ראשונית?

כדי לבדוק חשד לרשלנות רפואית בהריון בצורה יעילה, כדאי לרכז ככל האפשר את החומר הקשור למעקב ההיריון ולמצבו של הילד לאחר הלידה.

• כרטיס מעקב ההיריון ורשומות רופא הנשים;
• תוצאות בדיקות דם ובדיקות סקר;
• ייעוצים גנטיים ותוצאות בדיקות גנטיות;
• דו”חות סקירות מערכות, אולטרסאונד ומדידות גדילה;
• מסמכים ממעקב היריון בסיכון, אם היה;
• סיכומי מיון, אשפוז ולידה;
• מסמכים רפואיים של הילד לאחר הלידה, ובפרט מסמכים הנוגעים לאבחנה, להתפתחות ולנכות;
• אם קיימים – תמונות או סרטוני אולטרסאונד והעתקים של דיסקים רפואיים.

לאחר הבירור הראשוני ניתן להנחות את המשפחה איזה חומר לבקש, ובמקרה המתאים גם לפעול לאיסוף הרשומות הרפואיות עבורה. כך אין צורך להתחיל את התהליך בהתמודדות עצמאית עם עשרות מסמכים, קופות חולים ובתי חולים רק כדי להבין אם בכלל קיימת עילה שכדאי לבדוק.

ניסיון של למעלה מ־20 שנה בתביעות רשלנות רפואית

עו”ד אורי דלאל עוסק בתחום הרשלנות הרפואית למעלה מ־20 שנה, ובמהלך השנים טיפל בתביעות מורכבות הנוגעות למעקב היריון ולידה, אבחון טרום־לידתי, מחלות ותסמונות גנטיות ובדיקות במהלך ההיריון. חלק מהמקרים שטופלו במשרד והסתיימו בפיצויים של מיליוני שקלים הוצגו לעיל.

לצד הטיפול בתיקים, קיימת לאורך השנים גם פעילות מקצועית וציבורית בתחום, המתועדת מחוץ לאתר המשרד. בין היתר:

• 2010 – רשלנות רפואית במעקב ההיריון: פרסום המדריך “המדריך לרשלנות רפואית במעקב ההריון” באתר המשפטי DIN.
• 2013 – תסמונת X שביר: הרצאה ביום עיון של העמותה לתסמונת X שביר בנושא תביעות רשלנות רפואית בשל אי־גילוי התסמונת במהלך ההיריון.
• 2016 – בדיקות גנטיות והולדה בעוולה: ראיון למגזין האמריקאי The Forward במסגרת כתבה שעסקה בבדיקות גנטיות ובתביעות הולדה בעוולה בישראל.
• 2019 – רשלנות בהריון ובלידה: פרסום מאמר בישראל היום בנושא שיתוק מוחין ורשלנות רפואית במהלך ההיריון והלידה.

בנוסף, עו”ד אורי דלאל הוא בוגר ההשתלמות “רפואה למשפטנים – גינקולוגיה ומיילדות”, וניהל לאורך השנים פורומים מקצועיים בתחום הרשלנות הרפואית, שבהם השיב גם לשאלות רבות הנוגעות למעקב היריון, אבחון טרום־לידתי ורשלנות בלידה.

מה המשמעות של הניסיון הזה בבדיקת תיק?

בתביעות רשלנות רפואית בהריון, הוותק אינו מתבטא רק במספר השנים. לעיתים התיק מחייב להבין כיצד נראה המעקב הרפואי לפני עשר או חמש־עשרה שנים: אילו בדיקות היו זמינות, מה קבעו הנהלים וניירות העמדה באותה תקופה, איזה מידע הופיע בטפסים שהיו אז בשימוש ומה ניתן ללמוד מתיקים דומים שכבר נוהלו.

היכרות מצטברת עם החומר הזה יכולה לסייע לזהות מהר יותר איזה פרט ברשומה דורש בדיקה, איזה מסמך חסר ואיזה מומחה רפואי נדרש כדי לבחון את המקרה.

מדריכים נוספים בנושא רשלנות רפואית בהריון

באתר המשרד תוכלו למצוא מידע נוסף על בדיקות, מחלות ומצבים שעשויים להתעורר במסגרת בירור של רשלנות רפואית בהריון:

שאלות נפוצות על רשלנות רפואית בהריון

איך אפשר לדעת אם יש בכלל חשד לרשלנות רפואית בהריון?

חשד יכול להתעורר כאשר לאחר הלידה מתגלה מחלה, מום או מוגבלות שלא אובחנו בהריון, או כאשר מתברר שבמהלך ההיריון היו ממצאים, תלונות או גורמי סיכון שלא הובילו לבירור המתאים. כדי לדעת אם קיימת עילה יש לבחון את הרשומות ואת הסטנדרט הרפואי שהיה קיים בזמן ההיריון.

האם כל מום שלא התגלה בהריון מעיד על רשלנות?

לא. יש מומים ומחלות שלא ניתן היה לזהות במהלך ההיריון או שלא הייתה אינדיקציה סבירה לחפש אותם. השאלה היא האם במקרה הספציפי היו סימנים או נתונים שחייבו אבחון או בירור נוסף.

עשינו מי שפיר והבדיקה הייתה תקינה. עדיין יכולה להיות רשלנות?

כן, במקרים מסוימים. דיקור מי שפיר מאפשר לקבל דגימה של תאים עובריים, והשאלה היא אילו בדיקות בוצעו על הדגימה ומה היה מקום לבדוק בהתאם למידע שהיה קיים באותו זמן. גם מידע חדש שמופיע בהמשך ההיריון עשוי להצדיק בירור נוסף.

האם NIPT תקינה שוללת בעיה גנטית?

לא. NIPT היא בדיקת סקר ואינה שוללת את כלל המחלות הגנטיות או המומים. אם מופיע בהמשך ממצא מחשיד, ייתכן שיהיה צורך בבירור נוסף גם לאחר תוצאה תקינה.

מה ההבדל בין הולדה בעוולה לבין נזק שנגרם לעובר?

בהולדה בעוולה הטענה היא שמצב רפואי שהיה קיים בעובר לא אובחן בזמן, ולכן נמנע מההורים מידע שהיה מאפשר להם לשקול את המשך ההיריון. לעומת זאת, כאשר הרשלנות עצמה גרמה לעובר נזק או החמירה את מצבו, מדובר ככלל בתביעת נזק גוף של הילד.

עד מתי ניתן להגיש תביעה?

הדבר תלוי בסוג התביעה. בתביעת הולדה בעוולה עילת התביעה היא ככלל של ההורים ותקופת ההתיישנות בדרך כלל קצרה יותר. כאשר מדובר בנזק גוף שנגרם לילד עקב הרשלנות, חלים כללים שונים הנוגעים לקטינות. לכן כאשר חלפו מספר שנים מהלידה חשוב לבדוק את ההתיישנות באופן פרטני ולא להסתמך על כלל אחד.

האם חייבים חוות דעת רפואית כדי להגיש תביעה?

ככלל, כדי להוכיח עניין שברפואה בתביעת רשלנות רפואית יש צורך בחוות דעת של מומחה מתאים. סוג המומחה תלוי בשאלה שבמחלוקת – למשל מיילדות וגינקולוגיה, גנטיקה, אולטרסאונד או תחום הנוגע למצבו של הילד.

האם צריך לאסוף את כל התיק הרפואי לפני שפונים לייעוץ?

לא. אפשר לבצע בירור ראשוני גם כאשר חלק מהחומר עדיין חסר. לאחר השיחה ניתן להבין אילו מסמכים באמת דרושים, ולהנחות את המשפחה כיצד להשיגם או, במקרים המתאימים, לפעול לאיסופם עבורה.