רשלנות רפואית בניתוח חוט שדרה

פיצוי בסך של מיליוני ש”ח בגין רשלנות רפואית בניתוח חוט שדרה

בית המשפט המחוזי קיבל תביעת רשלנות רפואית, שהוגשה על ידי משרדנו, בגין רשלנות בניתוח בחוט השדרה וחייב את המדינה לפצות את מרשנו, בסך כולל של כ-2,500,000 ₪ ובנוסף קיבל ויקבל מרשנו קצבאות מביטוח לאומי בסך של כ-2,300,000 ₪.

משרדנו הגיש תביעה עקב רשלנות רפואית בניתוח לכריתת ליפומה (מעין גידול שפיר) בחוט השדרה. הניתוח בוצע במרכז רפואי שיבא בתל השומר בשנת 2004.

לפני הניתוח, ההערכה היתה כי מדובר בגידול לא ידוע מחוץ לחוט השדרה בעוד שבמהלך הניתוח התברר כי מדובר בליפומה תוך מדורלית, כלומר בתוך חוט השדרה. למרות זאת, המנתח החליט על דעת עצמו לפתוח את רקמת הפיא, הרקמה הפנימית של חוט השדרה ולהמשיך בכריתת הליפומה.

במהלך ניהול התביעה הוגשו חוות דעת של מומחים בתחום הנוירוכירורגיה וכן בתחום של רפואה שיקומית כאשר מומחים אלה נחקרו ארוכות בנוגע לחוות הדעת מטמעם.

הרופא המנתח (מנהל מחלקת נוירוכירורגיה בתל השומר) ניסה לטעון כי בניגוד לרישומים בתיק הרפואי, הגידול לא היה בתוך חוט השדרה אלא פרץ ממנו והיה בחלקו הגדול מחוץ לחוט השדרה, אולם בית המשפט  דחה לחלוטין את גרסת המנתח בקובעו כי “אין לה אחיזה בדו”ח הניתוח והיא סותרת את שורת הממצאים בו”. בית המשפט דחה גם את טענת המנתח כי הוא לא ביצע את פעולת פתיחת חוט השדרה ואת טענתו כי כנראה מדובר ב”טעות סופר” בדו”ח הניתוח. בפסק הדין נקבע כי טענות אלה אינן עולות בקנה אחד עם דו”ח הניתוח ואף עומדות בסתירה לפעולות המתוארות בו.

לפיכך, קבע בית המשפט כי הליפומה היתה בתוך חוט השדרה, מוקפת במעטפת הפנימית של חוט השדרה ולא פרצה ממנו, המנתח חתך את רקמת הפיא כדי להוציא את הגידול וערך ניתוח להוצאת גידול בתוך חוט השדרה, כך שבעצם הניתוח שינה את פניו – בעוד שמרשנו נכנס לניתוח להוצאת גידול תוך דוראלי (המעטפת החיצונית) מחוץ לחוט השדרה בוצע בו בסוף ניתוח להוצאת גידול בתוך חוט השדרה.

בית המשפט קיבל את טענותינו כי המנתח התרשל בכך שביצע את הניתוח בחוט השדרה ללא שימוש בניטור סנסורי (ניטור תוך ניתוחי) אשר היה מעניק מעטפת בטיחות, מזהיר מפני נזק פוטנציאלי לחוט השדרה ומסייע בצמצום נזק פוטנציאלי למנותח בעתק הניתוח. לפיכך, קבע בית המשפט באופן נחרץ כי המנתח סטה מחובת הזהירות שעה שלא השתמש בניטור סנסורי בניתוח תוך מדולרי, ניטור היה זמין, עמד לרשותו ואשר עשוי היה להתריע מפני נזק לחוט השדרה.

בית המשפט קיבל גם את טענותינו כי המנתח הרשל בכך שהיה עליו להסתפק בכריתת החלקים השומניים של הגידול אשר היו מרוחקים באופן יחסי מחוט השדרה אך הוא ברשלנותו המשיך וכרת גם את הרקמה הפיברוטית אשר בגבול חוט השדרה וכתוצאה מכך פגע ברקמת חוט השדרה. בפסק הדין נקבע כי כריתת הרקמה הפיברוטית מהווה סטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת, כאשר גם המנתח עצמו ידע שעליו להיזהר ולעצור את ניתוח בהגיעו לאותה רקמה פיברוטית הצמודה לחוט השדרה,  ועל כן יש לקבל את טענות התובע כי המנתח התרשל בביצוע פעולה זו.

בית המשפט קיבל את מלוא טענות התובע בדבר הפרת חובת הגילוי והיעדר הסכמה מדעת שעה שלא ניתנה הסכמה מדעת מצידו של התובע לביצוע הניתוח ולהיקפו, כאשר הוא חתם על הסכמה לניתוח להוצאת גידול תוך דורלי בעוד שבפועל מדובר בליפומה תוך מדולרית. בית המשפט קבע כי ברור בנסיבות אלה התובע לא קיבל את מלוא המידע הרלוואנטי הנדרש לניתוח שכזה. בית המשפט אף קבע במפורש כי הוא מאמין לעדות התובע כי בשיחה עם המנתח הבהיר לו האחרון כי אין בכוונתו להתקרב לחוט השדרה וכי נתון זה היה קרדינלי לתובע בקבלת ההחלטה על ביצוע הניתוח. קיים הבדל מהותי בין ניתוח ליפומה תוך דוראלית לבין ניתוח ליפומה תוך מדולרית, בפרט בכל הקשור לקרבה לחוט השדרה ומידע על ניתוח שכזה, מהלך הניתוח, סיכוייו וסיכוניו לא נמסר לתובע. גם לא הוסבר לו על אפשרות הניטור ויתרונותיו.

לפיכך, נוכח ההבדל המהותי בין שני הניתוחים ונוכח העובדה כי מדובר בניתוח נדיר, כשהמנתח אישר כי ביצע ניתוח אחד בלבד של ליפומה בחוט השדרה לפני הניתוח נשוא התביעה, היה מקום לקבל הסכמה מפורשת של התובע, כאשר בית המשפט נתן “אמון מלא” בעדות התובע כי בנסיבות המקרה לא היה מסכים לביצוע הניתוח אצל המנתח ככל שהיה נמסר לו כל המידע הרלוואנטי ולא היה מסכים לביצוע כריתה של הליפומה ללא שימוש בניטור.

בית המשפט אף קיבל את טענות התביעה כי, בכל מקרה, בנסיבות המקרה עבר נטל השכנוע לנתבעת להוכיח כי ההחמרה במצבו של התובע אינה קשורה לרשלנות המנתח והיא לא הצליחה להרים נטל זה.

בית המשפט קבע כי מצבו של התובע הוחמר בצורה משמעותית מאוד כתוצאה מאותה רשלנות רפואית כשבעקבות הניתוח הרשלני הוא זקוק לכסא גלגלים, אינו שולט על סוגריו, סובל מהפרעות בתחום המיני, פגיעה במערכת הסימפטטית ועוד. לתובע נפסקו פיצויים בגין הפסד השתכרות והפסדי פנסיה, עזרת הזולת, הוצאות נסיעה וניידות, התאמת דיור, הוצאות רפואיות, טיפולים רפואיים וטיפולים פארארפואיים, אביזרי שיקום, הוצאות מוגברות בגין מיזוג וכביסה ופיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.

במידה ונגרם לכם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית מומלץ לפנות לעורך דין רשלנות רפואית לצורך בירור עילת תביעה אפשרית ומתן הסבר אודות התהליך וסיכוייו.

משרד עורכי דין אורי דלאל עוסק בתחום הרשלנות הרפואית בכל תחומי הרפואה. ניתן לפנות אלינו לצורך ייעוץ, הערכת סיכויי התביעה ושוויה לטל’: 0544–485312 או בדוא”ל: [email protected].