לייעוץ משפטי בנושא רשלנות רפואית - 03-940-5454
לייעוץ משפטי בנושא רשלנות רפואית - 03-940-5454

חובת הגילוי בתביעות רשלנות רפואית

במידה ולא נמסר לכם המידע הרפואי הרלוואנטי ועקב כך נגרם נזק ייתכן וקיימת עילת תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית. מומלץ לקרוא את המאמר הבא שעניינו: חובת הגילוי בתביעות רשלנות רפואית.

חובת הגילוי בתביעת רשלנות רפואית

בעבר שלטה בקרב הרופאים הגישה הפטרנליסטית, לפיה שיתוף החולה בתהליך קבלת ההחלטות נתפס כלא נחוץ ולעיתים אף כלא רצוי.

אולם, מזה שנים רבות, שתפיסה זו נדחתה ובתי המשפט קבעו בשורה ארוכה של פסקי דין בתביעות רשלנות רפואית כי לכל אדם אוטונומיה על גופו, כאשר מזכות יסוד זו נגזרת זכותו של המטופל לבחור בחירה מודעת את ההליכים והפרוצדורות אותם הוא צפוי לעבור ולהיות שותף להליך קבלת ההחלטה בעיינו.

בפסיקת בתי המשפט מושרשת חובתו של הרופא לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל לטיפול הרפואי (ראה למשל ע”א 3108/91 רייבי נ’ וייגל, פ”ד מז(2) 497; ע”א 4384/90 ואתורי נ’ בית החולים לניאדו, פ”ד נא(2) 171).

חובה זו מקפלת בתוכה את הצורך למסור למטופל את המידע הדרוש לו, ובכלל זה – מידע על מהות הטיפול, על הסיכונים הטמונים בו ועל סיכויי הצלחתו.

 

מהי חובת הגילוי בתביעות רשלנות רפואית ?

בע”א 3108/91 רייבי נ’ ד”ר וייגל, פ”ד מז(2) 497, 509 נקבע כי המבחן למסירת המידע הינו כי “יש  לגלות לחולה את כל  הסיכונים אשר אדם סביר היה מייחס להם חשיבות בהחלטתו להסכים לביצוע הטיפול”.

כך גם  נקבע בע”א 434/94 ברמן, קטינה באמצעות הוריה נ’ מור – המכון למידע רפואי בע”מ, פ”ד נא(4) 205, 214: “המבחן למידע שחובה למסור למטופל אינו אפוא הנוהג המקובל בקרב הרופאים אלא צרכיו של המטופל למידע כדי להחליט אם לקבל את הצעת רופאו. צרכים אלה נקבעים על-פי קנה-מידה אובייקטיבי. על הרופא מוטל למסור למטופל את כל האינפורמציה שאדם סביר היה נדרש לה כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול המוצע”.

בע”א 4960/04 סידי נ’ קופת חולים של ההסתדרות הכללית ([פורסם בנבו], 19.12.2005) (להלן: עניין סידי) ניתן לראות מגמה של שינוי והרחבה של היקף חובת הגילוי שם נקבע מבחן “ציפיותיו של החולה הסביר” (ולא רק צרכי החולה הסביר).

בע”א 1303/09 מרגלית קדוש נגד בית החולים ביקור חולים [פורסם בנבו] (ניתן ביום 05.03.12) המבחן שאומץ לקביעת סטנדרט הגילוי והיקפו, הוא מבחן החולה הסביר בנסיבות המקרה של החולה הספציפי, תוך שבית המשפט מדגיש כי המגמה היא לכיוון הפיכת החולה לשותף בקבלת ההחלטות הנוגעות לו.

לפי ההלכה הפסוקה המבחן למסירת המידע אינו טכני, כי אם מהותי, כפי שנקבע בע”א 2781/93 דעקה נ’ בית החולים “כרמל” חיפה, פ”ד נג(4) 526:”החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של ‘הסכמה מדעת'”. וראה גם המלומדים דר’ אזר ז”ל ודר’ נירנברג, בספרם “רשלנות רפואית” (הוצאת פרלשטיין-גינוסר, 2000), בעמ’ 244 וכן ע”א 560/84 דייזי נחמן נ’ קופת חולים של הסתדרות העובדים בארץ ישראל, פ”ד מ(2) 384).

 

חובת הגילוי בטיפולים אלקטיבים

כאשר מדובר בטיפול אלקטיבי, כדוגמת הניתוח שבוצע במקרה דנן, ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת הוא אף רחב יותר ו”נכלל ברף העליון של חובת הגילוי” (ראה לעניין זה ע”א 6153/97 יובל שטנדל נ’ פרופ’ יעקב שדה, פ”ד נו(4) 746, 759).

חובת הגילוי לפי חוק זכויות החולה

חובת הגילוי מעוגנת היום בסעיף 13(א)-(ב) לחוק זכויות החולה, תשנ”ו – 1996 (להלן: “חוק זכויות החולה), שכותרתו “הסכמה מדעת לטיפול רפואי”.

בסעיף 13 לחוק זכויות החולה נקבע כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך הסכמה מדעת וכי לשם כך ימסור הרופא המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע. כמו כן, יש למסור מידע זה בשלב מוקדם ככל האפשר ובאופן שיאפשר למטופל להבין את המידע.

המשמעות של הפרת חובת הגילוי בתביעת רשלנות רפואית

באותם מקרים שבהם ייקבע כי הופרה חובת הגילוי של הרופא המטפל יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לנזק שנגרם. כך לדוגמא, בידה ויוכח כי המטופל היה נוהג אחרת אילו כל המידע הרפואי היה מונח בפניו ייתכן ותוכח תביעת רשלנות רפואית וייפסקו פיצויים המשקפים את מלוא הנזק שנגרם.

במקרים שבהם הוכחה הפרה של חובת הגילוי של הרופא המטפל אולם לא התקיים קשר סיבתי בין הפרה של חובה זו לנזק שנגרם עדיין עשוי להיפסק פיצוי מופחת בגין עצם הפגיעה באוטונומיה של המטופל.

פנייה לעורך דין רשלנות רפואית

 במידה ונגרם לכם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין רשלנות רפואית לצורך הערכת סיכויי התביעה ושוויה.

למשרדנו ניסיון רב בניהול תביעות רשלנות רפואית בכל תחומי הרפואה.

לייעוץ ראשוני ניתן לפנות לעו”ד אורי דלאל בטל’: 0544-485312 או בדוא”ל: rashlanut1@gmail.com.

רשלנות רופא נשים

רשלנות רופא נשים

במידה ונגרם לכם נזק כתוצאה מרשלנות של רופא נשים בדקו מתי ניתן להגיש תביעה לפצויים בגין רשלנות רפואית. מומלץ לקרוא את המאמר הבא שכותרתו: רשלנות רופא נשים.  רשלנות רופא נשים במעקב הריון רופא נשים אחראי על ניהול מעקב הריון ובמסגרת זאת עליו להפנות את האישה לבדיקות המומלצות, ליידע את האישה על בדיקות רלוואנטיות אפשריות, לעקב...
קרא עוד
רשלנות רופא נשים

תסמונת אדוארדס

במידה ונולד לכם ילד או ילדה עם תסמונת אדוארדס שלא אובחנה במהלך ההריון, בדקו אפשרות לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון (תביעת הולדה בעוולה).  תסמונת אדוארדס במקרים של תסמונת אדוארדס (טריזומיה 18) ישנו פגם גנטי של שלושה עותקים של כרומוזום 18 במקום שניים.  מרבית העוברים הלוקים בתסמונת מתים במהלך ההריון. לתינוקות שנולדו עם המחלה הקשה...
קרא עוד
פיגור שכלי גנטי

פיגור שכלי גנטי

במידה ונולד לכם ילד עם פיגור שכלי שמקורו גנטי מומלץ לבדוק אפשרות לתביעת רשלנות רפואית. להרחבה בנושא מומלץ לקורא את המאמר להלן שכותרתו: פיגור שכלי גנטי.  מהו פיגור שכלי / מוגבלות שכלית התפתחותית? פיגור שכלי הוא מצב של עיכוב בהתפתחות השכלית ביחס לאוכלוסיה הכללית הגורם לתפקוד אינטלקטואלי נמוך מן הממוצע. המושג פיגור שכלי מבטא את...
קרא עוד
בדיקת NIPT

בדיקת NIPT

במידה ונולד לכם ילד או ילדה עם תסמונת גנטית או הפרעה כרומוזומלית ולא נמסר לכם מידע אודות בדיקת NIPT במהלך ההריון, יש מקום לבחון קיומה של עילת תביעת רשלנות רפואית בהריון (הולדה בעוולה).  מהי בדיקת NIPT? בדיקת NIPT (Non Invasive Prenatal Test כלומר בדיקה לא פולשנית טרם הלידה) הינה בדיקת דם שנועדה להעריך את הסיכון...
קרא עוד
מחלת SLO (Smith Lemli Opitz)

מחלת SLO פיצויים בגין רשלנות רפואית

במידה ונולד לכם ילד או ילדה עם מחלת SLO (Smith Lemli Opitz) בדקו אפשרות לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון או רשלנות בייעוץ גנטי. מחלת SLO (Smith Lemli Opitz) מחלת SLO הינה מחלה גנטית חמורה בה יש פגם בייצור התקין של הכולסטרול עקב מחסור באנזים DHCR7. החולים במחלת SLO עשויים לסבול מפגיעה רב מערכתית, לרבות...
קרא עוד
תסמונת ווקר וורבורג (Walker Warburg)

תסמונת ווקר וורבורג (Walker Warburg)

במידה ונולד לכם ילד או ילדה עם תסמונת ווקר וורבורג Walker Warburg (WWS) בדקו אפשרות לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון או רשלנות בייעוץ גנטי. תסמונת ווקר וורבורג  תסמונת Walker Warburg הינה מחלה תורשתית חמורה מאוד המאופיינת בבעיות בשרירים, מוח ועיניים. בד”כ ניתן להבחין ברפיון שרירים לאחר הלידה, איחור ניכר בהתפתחות השכלית והפרעה קשה בראייה.  ...
קרא עוד
תסמונת קוקיין (Cockayne disease)

תסמונת קוקיין (Cockayne disease)

במידה ונולד לכם ילד או ילדה עם תסמונת קוקיין (Cockayne disease) בדקו אפשרות לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון או רשלנות בייעוץ גנטי. תסמונת קוקיין מחלת קוקיין הינה מחלה תורשתית הפוגעת במספר רב של מערכות ומתאפיינת בבעיות גדילה והפרעות נוירולוגיות עקב נזק למעטפת העצבים במח ובעצבים היקפיים.  סימני המחלה עשויים לכלול פיגור שכלי, ראש קטן...
קרא עוד
חוסר חמצן למוח

חוסר חמצן למוח

במקרים שבהם נגרם חוסר חמצן למוח הדבר עלול להוביל לפגיעה מוחית קשה ובלתי הפיכה ואף לגרום למוות.  במידה והפגיעה המוחית נגרמה כתוצאה מרשלנות של רופא או איש צוות רפואי מומלץ לבחון קיומה של עילת תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית. חוסר חמצן למוח – פגיעה מוחית קשה חוסר באספקת חמצן למוח עלול לגרום לפגיעה מוחית ואף...
קרא עוד
רשלנות רפואית בניתוח בקע מפשעתי (הרניה)

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו”ד אורי דלאל

054-4485312 rashlanut1@gmail.com

Call Now Button
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support