לייעוץ משפטי בנושא רשלנות רפואית - 03-940-5454
הנתרן הוא יסוד חשוב שנמצא הן בנוזל הדם (פלזמה) והן בתאי הדם וממלא תפקידים חיוניים רבים. היפונרתמיה הינה ירידה ברמת הנתרן בדם (מתחת ל – 135 מיליאקוויוולנטים לליטר), לרוב עקב דילול הדם על ידי עודף מים.
רמת נתרן נמוכה (היפונתרמיה), מעידה על הפרעה בפינוי עודפי מים מהגוף. היפונתרמיה קשה, במיוחד אם היא נגרמת בפתאומיות (בזמן קצר), עלולה להביא להפרעות נוירולוגית, הקאות, בלבול, ירידה במצב ההכרה ועד חוסר הכרה ופרכוסים.
רמה נמוכה של נתרן יכולה לנבוע, בין היתר, מפגיעה במנגנונים שמווסתים את רמת הנתרן. מנגנוני הוויסות עלולים להשתבש בגלל בעיות בריאות שונות או בעקבות נטילת תרופות מסוימות (תרופות עשויות לגרום לאגירת מים, ובפרט תרופות משתנות ונוגדות דיכאון) וכן לאחר שתיית כמויות גדולות מאוד של מים.
עשויים להיות מספר גורמים להיפונתרמיה:
תרופות – ישנן תרופות מסויימות הידועות כעשויות לפגוע בתפקוד של מווסתים חשובים של רמת הנתרן בדם (הורמון ADH), כך למשל תרופות נוגדות חרדה ודיכאון (כגון: ציפרלקס ורסיטל) . תרופות משתנות שנוטלים קשישים רבים עלולות גם הן לגרום להיפונתרמיה (שכן הן גורמות לא רק להפרשת נוזלים מהגוף אלא גם לאובדן מינרלים ובהם נתרן), כגון: פוסיד, ואסידרקס.
שלשולים והקאות עשויים לגרום להיפונרתמיה בשל איבוד נוזלים ומינרלים רבים ובהם נתרן.
גורמים נוספים העשויים לגרום להיפונרתמיה הינם: אי ספיקת לב או שחמת הכבד (גורמים לעודף נוזלים בגוף דבר הגורם לירידת רמת הנתרן), גידולים שונים (הגורמים לאגירת נוזלים), הפרעות הורמונאליות שונות (כגון תת פעילות של בלוטת התריס), שתיית יתר בעקבות פעילות ספורטיבית מאומצת או בעקבות מחלה ועוד.
חשוב לציין שהיפונרתמיה חמורה הינו מצב חירום העשוי לגרום לסכנת חיים ולתחלואה נוירולוגית.
הדרך לאבחן היפונתרמיה הינה באמצעות בדיקת דם לאלקטרוליטים. לעיתים יש צורך במתן עירוי של תמיסת נתרן לאחר חישוב המינון הדרוש לתיקון. התיקון שנעשה על פי פרוטוקול מובנה חייב להיעשות בצורה איטית ומבוקרת, שכן תיקון מהיר מידי ובמינונים גדולים מידי עשוי לגרום לנזק נוירולוגי חמור ופגיעה במערכת העצבים (כגון: central pontine myelinolysis / cpm / osmotic demyelination syndrome). במידה ותרופה גרמה למחסור בנתרן יש להפסיק את נטילתה ולנסות תרופה אחרת (לכן חשוב לבצע בדיקות דם לאחר התחלת תרופות חדשות).
במקרים שבהם לא אובחנה היפונתרמיה למרות קיומם של סימנים או גורמי סיכון או כאשר ההיפונתרמיה לא טופלה כראוי עלול להיגרם נזק בלתי הפיך, ובמקרים אלה ייתכן וקיימת תביעת רשלנות רפואית.
כך למשל, במקרים שבהם מטופל מקבל תרופה הידועה כעשויה לגרום להיפונרתמיה אך לא מופנה לבדיקות דם ולא מקבל הנחיה לביצוע בדיקת דם, במקרים שבהם מטופל מאושפז בבית החולים ובבדיקות הדם ערכי הנתרן נמוכים מהנורמה אולם הצוות הרפואי לא שם לב או במקרים שבהם ניתן טיפול בגין רמת נתרן נכונה אולם הטיפול אינו מספק וחורג מהסטנדרט המקובל.
מקרה נוסף של רשלנות רפואית יכול להיות כאשר מבוצע תיקון מהיר מידי ובמינונים גדולים מידי, דבר העשוי לגרום לנזק נוירולוגי חמור ופגיעה במערכת העצבים, כגון: central pontine myelinolysis / cpm / osmotic demyelination syndrome. במידה ונעשתה אבחנה של central pontine myelinolysis / cpm / osmotic demyelination syndrome מומלץ לבחון האם הטיפול בהיפונימיה נעשה בהתאם לפרוטוקולים המקובלים.
פגים הינם בסיכון לפתח היפונתרמיה בשל תפקוד לא בשל של הכליות . לכן במקרים רבים יש צורך באספקת תצרוכת נתרן יומית ומעקב אחר רמת הנתרן. היפונרתמיה קשה הינה מצב חירום המחייב טיפול הולם מכיוון שהיפונרתמיה קשה בפגים עשויה לגרום להשלכות חמורות על המוח המתפתח, לסיבוכים נוירולוגים לטווח ארוך כגון PVL (periventricular leukomalacia), פרכוסים, דימומים תוך מוחיים, ואף למוות.
תיקון ההיפונתרמיה נעשה ע”י הזלפה תוך ורידית מבוקרת של תמיסת נתרן לאחר חישוב המינון הדרוש לתיקון. חשוב להקפיד מאוד על המינון המתאים שכן תיקון מהיר מידי ובמינונים גבוהים מידי עשוי לגרום לפגיעה במערכת העצבים והיפרנתרמיה מוחית, שהשלכותיה עשויים להיות, שיתוק מוחין, פגיעות נוירולוגיות נוספות ואף מוות.
במידה ונגרם לכם נזק רפואי כתוצאה מהיפונתרמיה או כתוצאה מטיפול יתר בהיפונרתמיה מומלץ לפנות לעורך דין רשלנות רפואית לצורך בדיקת המקרה.
לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו”ד אורי דלאל בטל’: 0544-485312, או בדוא”ל: [email protected].
להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו”ד אורי דלאל
054-4485312 [email protected]
