רחוב עין הקורא 10 (מגדל היובל), ראשון לציון, קומה 9

תסמונת האיקס השביר – רשלנות רפואית

עודכן לאחרונה ב-10 בנובמבר 2026 · מאת עו"ד אורי דלאל

תסמונת האיקס השביר (Fragile X Syndrome) היא תסמונת גנטית העלולה לגרום למוגבלות שכלית התפתחותית, עיכוב התפתחותי, קשיי תקשורת, אוטיזם והפרעות התנהגותיות. במקרים שבהם נולד ילד עם תסמונת האיקס השביר, ובמהלך ההיריון לא נמסר להורים מידע על האפשרות לבצע בדיקת נשאות, לא בוצע בירור גנטי מתאים או שנפל כשל בבדיקה שבוצעה – עשויה להתעורר שאלה של רשלנות רפואית.

למשרדנו ניסיון בטיפול בתביעות הנוגעות לאי־אבחון תסמונת האיקס השביר במהלך ההיריון, לרבות תביעות שהסתיימו בפיצויים של מיליוני שקלים.

תסמונת האיקס השביר / תסמונת ה-X השביר

תסמונת האיקס השביר קשורה לשינוי בגן FMR1 המצוי על כרומוזום X. השינוי נובע מהתרחבות מספר החזרות של רצף CGG בגן, ובמצב של מוטציה מלאה עלולה להיפגע פעילותו התקינה של הגן.

מאחר שמדובר בתסמונת הקשורה לכרומוזום X, אין צורך ששני בני הזוג יהיו נשאים. כאשר אישה נושאת פרה־מוטציה בגן FMR1, קיים סיכון להעברת השינוי הגנטי לצאצא, והסיכון להתרחבות למוטציה מלאה מושפע, בין היתר, ממספר החזרות.

ככלל, הפגיעה בבנים נוטה להיות משמעותית יותר, אולם גם אצל בנות קיים טווח רחב של ביטויים קליניים.

בדיקת נשאות לתסמונת האיקס השביר

בדיקת נשאות לאיקס שביר היא בדיקה גנטית המתבצעת באמצעות דגימת דם. בישראל בדיקת X שביר נכללת בבדיקות הסקר הגנטיות המומלצות גם לנשים שאין להן סיפור משפחתי ידוע של התסמונת.

כאשר נמצאת נשאות, יש להפנות לייעוץ גנטי לצורך הסבר על משמעות התוצאה, הסיכון לעובר והאפשרויות העומדות בפני בני הזוג.

חשוב במיוחד לברר אפשרות לנשאות כאשר קיימים במשפחה מקרים של תסמונת האיקס השביר, מוגבלות שכלית התפתחותית מסיבה שאינה ידועה, אוטיזם, עיכוב התפתחותי או ממצאים אחרים העשויים לעורר חשד למחלה גנטית.

המלצות הסקר הגנטי משתנות ומתעדכנות עם השנים. לכן, כאשר בוחנים תביעת רשלנות רפואית הנוגעת להיריון שהתרחש בעבר, יש לבחון את הידע הרפואי, ההמלצות והבדיקות שהיו זמינים במועד אותו היריון – ולא רק את ההמלצות הקיימות כיום.

אבחון תסמונת האיקס השביר בעובר

כאשר מתברר כי קיימת נשאות או סיכון מוגבר לתסמונת האיקס השביר, ניתן, בהתאם לייעוץ הגנטי, לבצע אבחון של העובר באמצעות בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.

אפשרות נוספת עבור זוגות הנמצאים בסיכון היא אבחון גנטי טרום־השרשתי (PGT-M, שנקרא בעבר גם PGD), שבמסגרתו מבוצעת הפריה חוץ־גופית והעוברים נבדקים מבחינה גנטית לפני החזרתם לרחם.

חשוב להבחין בין בדיקת סקר לנשאות אצל האם לבין בדיקה אבחנתית של העובר. מדובר בבדיקות שונות, המתבצעות בשלבים שונים ולמטרות שונות.

תסמונת איקס שביר – מאפיינים

תסמונת האיקס השביר עשויה להתבטא במוגבלות שכלית התפתחותית בדרגות שונות, עיכוב שפתי והתפתחותי, קשיי תקשורת ומאפיינים על הרצף האוטיסטי, הפרעות קשב וריכוז, אימפולסיביות, קשיים התנהגותיים ורגשיים ומאפיינים נוספים.

הביטוי הקליני שונה מאדם לאדם. חומרת הפגיעה ורמת התפקוד עשויות להשתנות באופן משמעותי, ובהתאם גם היקף העזרה, הטיפולים וההשגחה שיידרשו לאורך החיים.

מתי עשויה להתעורר רשלנות רפואית בקשר לתסמונת האיקס השביר?

לא כל לידת ילד עם תסמונת האיקס השביר מעידה על רשלנות רפואית. יש לבחון מה היה ידוע במהלך ההיריון, אילו בדיקות הוצעו ובוצעו, מה היה צריך להיות ידוע לצוות הרפואי והאם נמסר להורים המידע הדרוש לצורך קבלת החלטות בנוגע להיריון.

בין המצבים שעשויים להצדיק בירור:

  • אי־מסירת מידע לאישה בדבר האפשרות לבצע בדיקת נשאות לאיקס שביר.
  • אי־הפניה לבדיקת נשאות כאשר היו גורמי סיכון או סיפור משפחתי רלוונטי.
  • אי־הפניה לייעוץ גנטי כאשר הממצאים או ההיסטוריה המשפחתית חייבו זאת.
  • אי־ביצוע בירור אבחנתי מתאים באמצעות סיסי שליה או מי שפיר לאחר שנמצא סיכון לעובר.
  • רשלנות בביצוע בדיקת סיסי שליה או מי שפיר, בפענוח הבדיקה או בטיפול בתוצאותיה.
  • אי־מסירת תוצאות או מידע מהותי להורים.
  • אי־מתן הסבר בדבר האפשרויות הקיימות בעקבות אבחון נשאות, לרבות אבחון טרום־לידתי או אבחון גנטי טרום־השרשתי.

בית המשפט העליון דן בחובת היידוע ביחס לבדיקת האיקס השביר וקבע כי גם בתקופה שבה הפניה של כלל הנשים לבדיקת הסקר עדיין לא הייתה פרקטיקה מקובלת, היה מקום ליידע אישה הרה על קיומה של בדיקה ידועה, זמינה ובעלת חשיבות. לכן, בתביעות הנוגעות להריונות מן העבר יש לבחון בנפרד מה הייתה הפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה עת ומהו המידע שהיה צריך להימסר להורים.

מקרים שטופלו במשרדנו בנושא תסמונת האיקס השביר

משרדנו טיפל במספר תביעות שעסקו באי־אבחון תסמונת האיקס השביר במהלך ההיריון. המקרים ממחישים כי הכשל עשוי להתרחש בשלבים שונים – החל מאי־מסירת מידע על האפשרות לבצע בדיקת נשאות ועד לכשל בבירור גנטי שכבר בוצע.

6 מיליון ו־4.75 מיליון ₪

שתי תביעות בגין אי־אבחון תסמונת X שביר – פשרות של 6 מיליון ו־4.75 מיליון ₪

באחד המקרים ייצג משרדנו משפחה לילד שנולד עם תסמונת האיקס השביר וסובל ממוגבלות שכלית התפתחותית ואוטיזם.

בתביעה נטען כי במהלך ההיריון האם לא הופנתה לביצוע בדיקת נשאות לאיקס שביר ואף לא נמסר להורים מידע על האפשרות לבצע בדיקת סקר לאיתור נשאות לתסמונת. בכך, נטען, נמנעה מהם האפשרות לגלות את הנשאות, לבצע את הבירור הגנטי המתאים במהלך ההיריון ולקבל החלטה מושכלת ביחס להמשך ההיריון.

התביעה הסתיימה בפשרה בסך 6 מיליון ₪, מעבר לגמלאות המוסד לביטוח לאומי.

משרדנו טיפל בתביעה נוספת שעסקה אף היא באי־אבחון תסמונת האיקס השביר במהלך ההיריון ובכשל במידע ובבירור הגנטי. תיק זה הסתיים בפשרה בסך 4.75 מיליון ₪, מעבר לתשלומי המוסד לביטוח לאומי.

למעלה מ־3.1 מיליון ₪

רשלנות בבדיקת סיסי שליה – פיצוי של למעלה מ־3.1 מיליון ₪

במקרה נוסף שטופל במשרדנו בוצעה במהלך ההיריון בדיקת סיסי שליה כחלק מבירור גנטי. במהלך ההיריון נמסר למשפחה כי הבירור אינו מצביע על תסמונת האיקס השביר, אולם לאחר הלידה התברר כי הילד סובל מהתסמונת.

התביעה עסקה, בין היתר, באופן ביצוע הבירור ובשאלה מדוע תסמונת האיקס השביר לא אובחנה במהלך ההיריון. ההליך הסתיים בפיצוי של למעלה מ־3.1 מיליון ₪, מעבר לגמלאות המוסד לביטוח לאומי.

מקרים אלה ממחישים כי רשלנות רפואית הקשורה לתסמונת האיקס השביר אינה מתמצה רק באי־הפניה לבדיקת נשאות. במקרה אחד הכשל עשוי להיות בעצם מסירת המידע וההפניה לבדיקה, ובמקרה אחר בביצוע הבדיקה, בפענוחה או בטיפול בתוצאותיה.

ניהול תביעת רשלנות רפואית במקרה של איקס שביר

בירור תביעה מסוג זה מחייב בחינה של מלוא הרשומה הרפואית מתקופת תכנון ההיריון וההיריון עצמו, לרבות בדיקות הסקר, הפניות לייעוץ גנטי, בדיקות המעבדה ותוצאותיהן והתיעוד בדבר המידע שנמסר להורים.

ככלל, לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית נדרשת חוות דעת רפואית מתאימה. בהתאם לנסיבות המקרה עשוי להידרש מומחה בתחום הגנטיקה ו/או המיילדות והגינקולוגיה, וכן חוות דעת בנוגע למצבו התפקודי של הילד ולצרכיו.

בתביעות הולדה בעוולה יש לבחון, בין היתר, האם בשל ההתרשלות הנטענת נמנעה מההורים האפשרות לגלות במהלך ההיריון כי העובר צפוי לסבול מהתסמונת ולקבל את ההחלטות שהיו מקבלים אילו המידע היה בידיהם.

איקס שביר – פיצויים

גובה הפיצוי אינו נקבע לפי עצם האבחנה של תסמונת האיקס השביר בלבד. יש משמעות רבה לחומרת הפגיעה, לרמת התפקוד, לצורך בעזרה ובהשגחה, לטיפולים ולשיקום הנדרשים ולהוצאות המיוחדות הצפויות לאורך השנים.

לכן גם בין תביעות העוסקות באותה תסמונת עשויים להיות הבדלים משמעותיים בהיקף הנזק ובגובה הפיצוי. כפי שניתן לראות מהמקרים שטופלו במשרדנו, כאשר מדובר בילד עם מוגבלות משמעותית וצרכים מיוחדים לאורך חייו, היקף הנזק עשוי להיות משמעותי ביותר.

התיישנות בתביעות רשלנות רפואית בנושא איקס שביר

לתקופת ההתיישנות חשיבות מיוחדת בתביעות הולדה בעוולה. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, עילת התביעה היא ככלל של ההורים ולא של הילד עצמו, ולכן אין להניח כי ניתן להמתין עד הגיעו של הילד לבגרות.

ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעת ההורים היא שבע שנים ממועד היווצרות עילת התביעה, אולם שאלת ההתיישנות עשויה להיות מושפעת מנסיבות המקרה, לרבות מועד גילוי העובדות הרלוונטיות. לכן, כאשר קיים חשד כי במהלך ההיריון ניתן היה לאבחן את התסמונת אך הדבר לא נעשה, חשוב לבדוק את שאלת ההתיישנות מוקדם ככל האפשר.

ניסיון משרדנו בתביעות הנוגעות לתסמונת האיקס השביר

למשרדנו ניסיון ממושך בטיפול בתביעות הנוגעות לתסמונת האיקס השביר. עו"ד אורי דלאל אף הרצה בכנס של העמותה לתסמונת האיקס השביר בישראל בנושא זכויות הורים לילדים עם התסמונת, הן בתחום הרשלנות הרפואית והן בתחום הביטוח הלאומי.

הניסיון בתיקים אלה כולל הן בחינה של האחריות והבירור הגנטי שנעשה במהלך ההיריון והן בחינה של מצבו התפקודי של הילד, צרכיו המיוחדים והיקף הנזק.

נגרם לכם נזק עקב רשלנות רפואית? בדקו את זכאותכם לפיצויים

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. עו״ד אורי דלאל יחזור אליכם אישית.

בדיקת זכאות לפיצויים עו״ד אורי דלאל יחזור אליכם אישית, ללא התחייבות
חיוג וואטסאפ