רחוב עין הקורא 10 (מגדל היובל), ראשון לציון, קומה 9

רשלנות רפואית עקב אי ביצוע בדיקת צ'יפ גנטי

עודכן לאחרונה ב-10 בנובמבר 2026 · מאת עו"ד אורי דלאל

במקרים שבהם נולד ילד עם שינוי או חסר כרומוזומלי שניתן היה לאתר בבדיקת צ'יפ גנטי, עשויה להתעורר השאלה האם במהלך ההיריון היה מקום להציע להורים לבצע את הבדיקה, להפנות אותם לייעוץ גנטי מתאים או למסור להם מידע על אפשרויות הבירור שעמדו בפניהם.

בדיקת הצ'יפ הגנטי מאפשרת סריקה של החומר הכרומוזומלי ברזולוציה גבוהה וזיהוי חוסרים או הכפלות של מקטעים כרומוזומליים, שחלקם אינם ניתנים לזיהוי בבדיקת קריוטיפ רגילה.

בתביעות מסוג זה יש לבחון לא רק האם בדיקת צ'יפ גנטי בוצעה בפועל, אלא גם איזה מידע נמסר להורים, אילו אפשרויות אבחנתיות הוצגו בפניהם, מה היה ידוע לצוות הרפואי במהלך ההיריון ואילו בדיקות היו זמינות ומקובלות באותה תקופה.

מהי בדיקת צ'יפ גנטי – CMA?

בדיקת צ'יפ גנטי, CMA – Chromosomal Microarray Analysis, היא בדיקה מולקולרית המאפשרת לבדוק אזורים רבים בחומר הגנטי ולזהות עודפים וחסרים של מקטעים כרומוזומליים.

הבדיקה מתבצעת ברזולוציה גבוהה יותר מבדיקת הקריוטיפ המסורתית, שבה נבחנים הכרומוזומים תחת מיקרוסקופ. משום כך, CMA יכולה לזהות שינויים כרומוזומליים קטנים יותר שאינם מתגלים בקריוטיפ רגיל.

לחלק מהשינויים האלה עשויה להיות משמעות קלינית הקשורה למומים מולדים, לתסמונות גנטיות או להפרעות נוירו־התפתחותיות. עם זאת, בדיקת צ'יפ גנטי אינה מאתרת את כל המחלות הגנטיות, ולעיתים מתקבל גם ממצא שמשמעותו אינה חד־משמעית.

בהיריון ניתן לבצע את הבדיקה על חומר גנטי שנלקח במסגרת בדיקה אבחנתית, כגון דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה.

בדיקת צ'יפ גנטי במשפחה שבה קיימת בעיה התפתחותית או גנטית

באמצעות בדיקת קריוטיפ רגילה לא ניתן לזהות חלק מהשינויים הקטנים בחומר הכרומוזומלי. כאשר ילד או אדם אחר במשפחה סובל ממוגבלות שכלית־התפתחותית, אוטיזם, מומים או בעיה התפתחותית אחרת שלא נמצא לה הסבר, בירור גנטי מתאים עשוי במקרים מסוימים לסייע בזיהוי הגורם.

אם מתגלה שינוי גנטי בעל משמעות, הדבר עשוי להיות רלוונטי גם להערכת הסיכון בהריונות נוספים ולבחירת הבדיקות המתאימות בהמשך. לכן, כאשר כבר קיים במשפחה ילד עם מחלה, תסמונת, מומים או עיכוב התפתחותי בלתי מוסבר, יש לבחון האם היה מקום להפנות לייעוץ גנטי ולהשלים בירור מתאים לפני היריון נוסף או במהלכו.

בדיקת צ'יפ גנטי בהריון

כאשר מתגלים במהלך ההיריון ממצאים חריגים בבדיקות סקר, באולטרסאונד או בסקירת מערכות, עשוי להתעורר צורך בייעוץ גנטי ובבירור נוסף. המשמעות יכולה להיות רבה במיוחד כאשר קיימים מומים מבניים, מספר ממצאים סונוגרפיים או הצטברות של סימנים שעשויים להעלות חשד לתסמונת גנטית.

במקרים מסוימים בדיקת הקריוטיפ יכולה להיות תקינה, בעוד שבדיקת צ'יפ גנטי עשויה לזהות חסר או הכפלה כרומוזומלית קטנים יותר. לכן השאלה אינה רק האם בוצעו מי שפיר או האם התקבלה תשובת קריוטיפ תקינה. יש לבחון אילו בדיקות בוצעו, איזה מידע נמסר להורים והאם ממצאים שהופיעו בהמשך ההיריון חייבו בחינה מחודשת של הבירור הגנטי.

באילו מקרים עשויה להתעורר רשלנות רפואית בקשר לבדיקת צ'יפ גנטי?

בתביעה הקשורה לצ'יפ גנטי יש לבחון את היקף חובת היידוע והבירור בהתאם למועד ההיריון ולנסיבותיו. בין היתר עשויים להיות רלוונטיים גיל האישה, תוצאות בדיקות הסקר, ממצאים באולטרסאונד ובסקירות המערכות, הרקע המשפחתי, תוצאות בדיקות קודמות והמידע שהיה בפני הצוות הרפואי.

אי־מסירת מידע על האפשרות לבצע בירור גנטי ובדיקת צ'יפ גנטי

במקרים המתאימים עשויה להתעורר טענה לרשלנות רפואית כאשר להורים לא נמסר מידע על אפשרות אבחונית רלוונטית במהלך ההיריון, לרבות האפשרות לבצע בדיקה אבחנתית ובמסגרתה בירור כרומוזומלי באמצעות צ'יפ גנטי.

טענה כזו אינה מוגבלת למקרה שבו כבר בוצעו מי שפיר או סיסי שליה. לעיתים השאלה היא האם, נוכח גיל האישה, תוצאות בדיקות הסקר, ממצאים באולטרסאונד, רקע משפחתי או נתונים אחרים, היה מקום ליידע את ההורים על האפשרות לבצע בדיקה אבחנתית ובירור גנטי מתאים. במקרים אחרים כבר נלקחה דגימה עוברית, ואז יש לבחון איזה מידע היה צריך להימסר לגבי הבדיקות שניתן היה לבצע עליה.

היקף חובת היידוע והמידע שהיה צריך למסור להורים עשויים להשתנות בהתאם למועד ההיריון, להתפתחות הידע הרפואי ולנסיבות המקרה. לכן בתביעה יש לבחון מה היה על הצוות הרפואי להסביר ולהציע באותה עת, מבלי להניח בדיעבד שהסטנדרט הנהוג כיום היה זהה בעבר.

ביצוע קריוטיפ בלבד

ישנם מקרים שבהם בוצעה בדיקת קריוטיפ ונמצאה תקינה, אך לאחר הלידה התגלה אצל הילד שינוי כרומוזומלי שלא ניתן היה לזהות בקריוטיפ הרגיל.

במצב כזה יש לבחון האם, בהתאם למועד ההיריון ולנסיבותיו, היה מקום להציע בדיקת צ'יפ גנטי או למסור להורים מידע על האפשרות לבצע בדיקה מתקדמת יותר. עצם העובדה שבוצע בעבר קריוטיפ בלבד אינה מלמדת כשלעצמה על רשלנות.

אי־הפניה לייעוץ גנטי או לבדיקה אבחנתית

כאשר קיימים גורמי סיכון או ממצאים שעשויים להצדיק בירור נוסף, יש לבדוק האם היה מקום להפנות את האישה לייעוץ גנטי או לבדיקה אבחנתית. בין הנתונים שעשויים להיות רלוונטיים נמצאים גיל האישה, בהתאם להנחיות ולפרקטיקה שהיו קיימות במועד ההיריון, תוצאות בדיקות הסקר, היסטוריה משפחתית וממצאים שהתגלו במעקב.

גם כאן יש להבחין בין השאלה האם היה מקום להציע בדיקה אבחנתית, לבין השאלה אילו בדיקות גנטיות היה מקום לבצע או להציע במסגרת אותו בירור.

ממצאים חריגים באולטרסאונד או בסקירת מערכות

כאשר מתגלים מומים מבניים, מספר ממצאים סונוגרפיים או שילוב של ממצאים שעשוי לעורר חשד להפרעה גנטית, יש לבחון האם היה מקום להפנות לייעוץ גנטי ולהציע בירור מתאים בהתאם לידע ולבדיקות שהיו זמינים באותה עת.

לעיתים ממצא בודד אינו מצדיק בירור נוסף, אך הצטברות של מספר ממצאים או הופעת ממצאים חדשים בהמשך ההיריון עשויות לשנות את התמונה.

ייעוץ גנטי שלא כלל בירור מתאים

עצם העובדה שהאישה הופנתה לייעוץ גנטי אינה מסיימת את הבדיקה. כאשר קיימים ממצאים מחשידים, יש לבחון איזה מידע עמד בפני הגנטיקאי, אילו בדיקות היו רלוונטיות באותה עת, מה הוסבר להורים והאם הוצע בירור שהתאים לתמונה הרפואית.

מידע חדש שהתגלה בהמשך ההיריון

בירור שהיה מספק בשלב מוקדם של ההיריון עשוי שלא להספיק לאחר שמתגלה מידע חדש. אם לאחר בדיקות קודמות או ייעוץ גנטי מופיעים ממצאים נוספים, יש לבדוק האם היה מקום לפתוח מחדש את הבירור ולשקול בדיקות נוספות שהיו זמינות ורלוונטיות באותה עת.

תקלה בביצוע הבדיקה, בפענוח או בטיפול בתוצאה

רשלנות רפואית הקשורה לצ'יפ גנטי אינה מוגבלת למקרים שבהם הבדיקה כלל לא בוצעה. עשויה להתעורר שאלה של רשלנות גם כאשר בדיקה בוצעה אך התוצאה לא פוענחה כראוי, לא הועברה לגורם המטפל, לא הובילה לבירור המשך מתאים או שמשמעותה לא הוסברה להורים כנדרש.

חשוב לבדוק מה היה הסטנדרט הרפואי במועד ההיריון

תחום הגנטיקה והאבחון הטרום־לידתי השתנה באופן משמעותי לאורך השנים. בדיקות שהן כיום מקובלות וזמינות לא היו בהכרח חלק מהפרקטיקה הרפואית בתקופות קודמות.

לכן לא נכון לבחון היריון שהתנהל לפני שנים לפי האפשרויות הקיימות כיום. בתביעת רשלנות רפואית יש לבדוק מה היה הידע הרפואי בזמן אמת, אילו בדיקות היו זמינות, מה היו ההתוויות המקובלות לביצוען ואיזה מידע היה צריך להימסר להורים בנסיבות הספציפיות של אותו היריון.

מקרה שטופל במשרדנו – פשרה בסך 4 מיליון ₪

משרדנו ייצג משפחה בתביעה שעסקה באי־מסירת מידע ובהיעדר הפניה לבדיקת צ'יפ גנטי במהלך ההיריון.

במהלך ההיריון בוצע באופן פרטי דיקור מי שפיר, אך נבדק קריוטיפ בלבד. לטענת התביעה, להורים לא נמסר מידע על האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי על דגימת מי השפיר או לשמור חומר גנטי לצורך בדיקות נוספות בהמשך ההיריון.

בהמשך, לאחר שהופיעו ממצאים מחשידים במהלך ההיריון, נטען כי הבירור הגנטי לא הורחב כנדרש וכי לא הומלץ להורים לבצע בדיקת צ'יפ גנטי, בדיקה שהייתה עשויה לאבחן את השינוי הכרומוזומלי.

לאחר הלידה אובחן אצל הילד חסר כרומוזומלי, והוא סובל מפגיעה נוירו־התפתחותית משמעותית ומצרכים מיוחדים.

לצורך ביסוס התביעה הוגשו מטעם המשפחה שלוש חוות דעת מומחים: בתחום המיילדות והגינקולוגיה בשאלת האחריות, בתחום הגנטיקה ובתחום נוירולוגיית הילדים לעניין מצבו, נכותו וצרכיו. נכותו הוערכה בשיעור של 100%.

התביעה הסתיימה בפשרה בסך 4,000,000 ₪, מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי.

כיצד בודקים תביעה בגין אי־ביצוע או אי־יידוע על בדיקת צ'יפ גנטי?

בדיקת תביעה מסוג זה מחייבת לעבור על מהלך ההיריון כולו ולא להתמקד רק בתוצאה הגנטית שהתגלתה לאחר הלידה.

יש לבחון, בין היתר, את מעקב ההיריון, תוצאות בדיקות הסקר, סקירות המערכות והאולטרסאונד, הפניות ותיעוד של ייעוץ גנטי, בדיקות מי שפיר או סיסי שליה שבוצעו, הבדיקות שנעשו על הדגימה ותוצאות הבירור הגנטי לאחר הלידה.

בהתאם לנסיבות המקרה, עשויות להידרש חוות דעת בתחומי המיילדות והגינקולוגיה והגנטיקה, וכן חוות דעת המתייחסת למצבו הרפואי והתפקודי של הילד ולצרכיו.

יש לבחון גם את הקשר הסיבתי: האם הבירור שהיה מקום לבצע היה מאפשר להגיע לאבחנה במהלך ההיריון, איזה מידע היה עומד בפני ההורים אילו האבחנה הייתה מתקבלת במועד, ומה היו האפשרויות שעמדו בפניהם.

שאלות נפוצות

כיצד בוחנים מקרה שבו לא בוצעה בדיקת צ'יפ גנטי?

עצם העובדה שבדיקת צ'יפ גנטי לא בוצעה אינה מספיקה, כשלעצמה, כדי לקבוע אם הייתה רשלנות. יש לבחון גם איזה מידע נמסר להורים, אילו אפשרויות אבחנתיות עמדו בפניהם, מה היו הנתונים הרפואיים בזמן אמת ומה היה הסטנדרט המקובל במועד ההיריון.

האם יכולה להיות טענה של אי־יידוע גם אם לא בוצעו מי שפיר?

כן, במקרים המתאימים. אם נסיבות ההיריון הצדיקו למסור להורים מידע על אפשרות לבצע בדיקה אבחנתית ובירור גנטי, יכולה להתעורר שאלה האם המידע שהיה דרוש לצורך קבלת החלטה נמסר להם.

האם גיל האישה רלוונטי לבדיקת מי שפיר ולצ'יפ גנטי?

כן. גיל האישה עשוי להיות רלוונטי לשאלה האם היה מקום להמליץ על בדיקה אבחנתית, כגון דיקור מי שפיר. כיום בדיקת המטען הכרומוזומלי של העובר בדגימה שנלקחת במי שפיר או בסיסי שליה נעשית בשיטת צ'יפ גנטי (CMA). בתביעה הנוגעת להיריון שהתרחש בעבר יש לבדוק מה היו ההנחיות, סף הגיל ושיטת הבדיקה המקובלים באותה תקופה.

האם קריוטיפ תקין שולל בעיה גנטית?

לא. קריוטיפ ובדיקת צ'יפ גנטי אינן בדיקות זהות. CMA מסוגלת לזהות חוסרים והכפלות מסוימים של חומר כרומוזומלי שאינם בהכרח נראים בקריוטיפ רגיל. עם זאת, גם בדיקת צ'יפ גנטי תקינה אינה שוללת את כל המחלות הגנטיות.

מתי כדאי לבדוק אפשרות לתביעה?

כאשר לאחר הלידה מתגלה אצל הילד שינוי כרומוזומלי, תסמונת או פגיעה התפתחותית משמעותית, ובמהלך ההיריון היו גורמי סיכון, ממצאים חריגים, בדיקות אבחנתיות, ייעוץ גנטי או שאלה שלא קיבלה מענה לגבי בירור גנטי – כדאי לבדוק את התיעוד הרפואי ולברר האם ניתן וצריך היה להגיע לאבחנה במהלך ההיריון.

להרחבה בנושא ניתן לקרוא גם על רשלנות רפואית בהריון ועל תביעות הולדה בעוולה.

להנחיית משרד הבריאות בנושא מעבר מבדיקת קריוטיפ לבדיקת צ'יפ גנטי (CMA) בבדיקות אבחנתיות בהריון: חוזר משרד הבריאות מיום 4.2.2019.

נגרם לכם נזק עקב רשלנות רפואית? בדקו את זכאותכם לפיצויים

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. עו״ד אורי דלאל יחזור אליכם אישית.

בדיקת זכאות לפיצויים עו״ד אורי דלאל יחזור אליכם אישית, ללא התחייבות
חיוג וואטסאפ