לייעוץ משפטי בנושא רשלנות רפואית - 03-940-5454
חוסר חמצן בלידה (תשניק בלידה) או חוסר חמצן בהריון הינם אירועים מסוכנים העלולים לסכן את שלומו ובריאותו של היילוד ולגרום לפגיעה מוחית, כגון: שיתוק מוחין (CP) ואף למוות.
העובר עלול לסבול מחוסר חמצן בשלבים שונים של ההריון. לפעמים, יש למצב מסוכן זה סימני אזהרה, כגון: הפחתה בתנועות העובר, מיעוט מי שפיר, מוניטור עוברי לא תקין, ממצאים לא תקינים בבדיקת US, ממצאים בבדיקות דופלר, סימנים של היפרדות שלייה ועוד. בהתאם לסימנים, לעיתים יש מקום לאשפז את היולדת או להתייחס להריון בסיכון גבוה, וכאשר יש עדות לסבל עוברי ייתכן ויש מקום ליילדו. באותם מצבים שבהם לא ננקטו הפעולות המתאימות והעובר נפטר ברחם או נולד יילוד עם פגיעות מוחית ייתכן וקיימת תביעת רשלנות רפואית בלידה.
אירוע של תשניק בלידה (אספיקציה בלידה) עלול לגרום לפגיעה מוחית קשה ובלתי הפיכה ביילוד, ולכן, כאשר יש אינדיקציות כי העובר סובל ממצוקה עוברית וחוסר בחמצן, הצוות הרפואי חייב להיערך בהתאם ולפעול בדחיפות (בהתאם לחומרת המצב) לחילוץ העובר ויילודו. שהייה של העובר בסביבה רחמית עויינת בתנאים של חוסר חמצן ודם עלולים לפגיעה קשה ובלתי הפיכה.
פעמים רבות ניתן ללמוד על מצב של חוסר חמצן בלידה באמצעות בדיקות מוניטור עוברי אליו מחוברת האישה ההרה או בבדיקות אולטרסאונד, ובדיקות נוספות.
ישנם גורמים רבים העלולים לגרום למצב של חוסר חמצן בלידה ובהן: צניחת חבל הטבור, כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר (חבל טבור כרוך), היפרדות שלייה, קרע ברחם, מצב רפואי ביולדת ועוד. במצבים אלה, גם אם הם לא נגרמו על ידי הרופאים ואף אם הסיבה להתרחשותם אינה ידועה במידה וקיימים סימנים המעידים על חוסר חמצן ומצוקה עוברית חובה לנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי לסיים את הלידה ולחלץ את העובר.
באותם מצבים שבהם היו סימני אזהרה כי העובר סובל ממצב של חוסר חמצן אולם הצוות הרפואי התרשל ולא פעל לסיים את הלידה בניתוח קיסרי או פעל באיחור, ייתכן ותהיה קיימת תביעת רשלנות רפואית בלידה.
בעבר, אירועים אלה של חוסר חמצן בלידה תועדו בגיליון הרפואי תחת השם תשניק או אספיקציה או מצוקה עוברית, אולם בשנים האחרונות הרופאים משתדלים להימנע משימוש במונחים אלה מהחשש מפני תביעות רשלנות רפואית ומשתמשים במונחים חלופיים לא ברורים כגון: מוניטור לא ודאי וכו’. כמו כן, יש לשים לב לכך שלעיתים הצוות הרפואי מספק להורים סיבה אחרת למצב היילוד, כגון פגות וכו’.
במקרים הבאים ניתן לחשוד כי מצב היילוד נובע בגלל חוסר חמצן בלידה: במקרים שבהם היתה לידה טראומטית, במקרים שבהם אובחנה מצוקה עוברית בבדיקות מוניטור או אולטרסאונד, במקרים שבהם נולד תינוק במצב קשה (כחול, לא נושם, זקוק להחייאה) עם מהלך סוער לאחר מכן בפגייה או תינוקייה, במקרים שבהם אובחנה חמצת מטבולית ביילוד, במקרים שבהם בפגייה או בתינוקייה מופיעים סימנים של אנצפלופתיה היפוקסית איסכמית, כגון: פירכוסים או סימנים נוירולוגים נוספים, במקרים שבהם בדיקות אולטרסאונד מוח או MRI מופיעים ממצאים של פגיעה מוחית המתאימה לאותם סיטואציות של פגיעה איסכמית (על רקע חוסר במעבר של חמצן ודם).
באותם מקרים שבהם העובר סבל מתשניק בלידה עלולה להיגרם לו פגיעה מוחית מסוג שיתוק מוחין (CP), בעיקר מסוג שיתוק מוחין קוודרופלגיה (כלומר פגיעה מוטורית בארבעת הגפיים) או שיתוק מוחין דיסקינטי. לעיתים למוגבלות המוטורית עלולה להצטרף לקות נפשית-רגשית וקוגנטיבית (פיגור שכלי). להרחבה נוספת בנושא זה ניתן לעיין במאמר: שיתוק מוחין רשלנות רפואית.
סכומי הפיצויים הנפסקים לילדים עם פגיעה מוחית (כגון CP) כתוצאה מחוסר חמצן בלידה הינם גבוהים מאוד ויכולים להגיע למיליוני ש”ח, וזאת מכיוון שהפיצוי במקרים אלה נועד לספק לילד והוריו את מלוא הצרכים המיוחדים להם יזדקק עד לאריכות ימי חייו ולפצות את ההורים בגין ההפסדים הרבים שנגרמו וייגרמו להם.
במסגרת הפיצויים בתביעות אלה ניתן לכלול, בין היתר, פיצויים בגין כאב וסבל ועוגמת נפש, הפסדי שכר שנגרמו וייגרמו להורים, הפסדי שכר של הילד ואובדן כושר השתכרות בעתיד, עזרת הזולת (לרבות מטפלים זרים או ישראלים), התאמת דירה, רכב מותאם ואביזרים לרכב לרבות הוצאות נסיעה מוגברות, הוצאות טיפולים רפואיים ופארא רפואיים כגון : פיזיותרפיה, הידרותרפיה, רכיבה טיפולית, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד, הוצאות בגין תרופות, אביזרי שיקום, טיטולים ואביזרי הגיינה, הוצאות אפוטרופוס ועוד.
במידה ונולד לכם ילד עם צרכים מיוחדים עקב רשלנות בלידה מומלץ לפנות בהקדם לעו”ד רשלנות רפואית לצורך בירור האפשרות לתביעת רשלנות רפואית.
להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו”ד אורי דלאל
054-4485312 [email protected]
