לייעוץ משפטי בנושא רשלנות רפואית - 03-940-5454
לייעוץ משפטי בנושא רשלנות רפואית - 03-940-5454

תסמונת דאון – רשלנות רפואית

הולדה בעוולה

במידה ונולד לכם ילד עם תסמונת דאון מבלי שהדבר התגלה במהלך ההריון, מומלץ לבדוק קיומה של עילת תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך ההריון (תביעת הולדה בעוולה).

מהי תסמונת דאון ?

תסמונת דאון נקראת גם טריזומיה 21, משום שמדובר במוטציה גנטית שבה קיים עודף בכרומוזום 21, כולו או חלקו, בכל תאי הגוף או בחלקם. מדובר בתסמונת השכיחה ביותר מבין כל התסמונות, שמקורן וסיבתן סטייה כרומוזומלית. השיעור הצפוי לאישה ללדת תינוק עם תסמונת דאון עולה משמעותית עם הגיל ומזנק לאחר גיל 40.

תסמונת דאון ניתן לגלות ביילוד זמן קצר לאחר לידתו, והילד מזוהה עפ"י המאפיינים של התסמונת. כדי לאמת את האבחנה באופן מוחלט מבוצעת בדיקת קריוטיפ.

לילדים עם תסמונת דאון ישנם מספר מאפיינים העשויים להופיע כולם או חלקם, כגון: עיניים מלוכסנות, הפנים בפרופיל פחוסים כשגשר האף פחוס והאף קטן, שיער חלק, פה קטן ולשון בולטת ורחבה ביחס לפה, שיניים קטנות וצפופות, אוזניים קטנות שלעיתים מסתיימות במקביל לקו העין ותעלות אוזניים צרות, צוואר קצר ועבה, ידיים קטנות ואצבעות קצרות ולעיתים יש עיצוב לקוי בפרק הזרת כשהזרת קטנה ומעוקמת כלפי פנים, רווח בכפות הרגליים בין הבוהן לאצבע שלידה, קומה נמוכה ונטייה להשמנה, מתח שרירים נמוך, חולשת שרירים ועוד.

כמו כן, בקרב ילדים עם תסמונת דאון ישנם סיכונים למספר בעיות בריאותיות כגון: מומים מולדים בלב, תת פעילות של בלוטת התריס העלולה לגרום להשמנה, קוצר ראייה, נטייה לזיהומים באוזניים, בעיות בחוליה 7 (חולית האטלס) בעמוד השדרה הצווארי; לעיתים בלידה הוושט מחובר לריאות במקום לקיבה. אצל יילודים  עם תסמונת דאון נפוצה בעיית טונוס השרירים הנמוך (שרירים רפויים יותר) וזה יכול לגרום לעיכוב התפתחותי במוטוריקה העדינה ובמוטוריקה הגסה.

ילדים עם תסמונת דאון לוקים לרוב בפיגור התפתחותי ברמת פיגור קלה עד בינונית, וכן עלולים  להופיע קשיים בדיבור ועיכוב שפתי. הצד החזק של ילדי תסמונת דאון קשור לאינטליגנציה הרגשית המפותחת שלהם.

הענקת טיפולים מתאימים לילדים עם תסמונת דאון כבר מגיל רך ושילובם עשויה לקדם אותם באופן משמעותי ביותר. יש לציין כי גם תוחלת החיים של ילדים עם תסמונת דאון עלתה באופן משמעותי.

גנטיקה

 אילו בדיקות מבוצעות בהריון לגילוי תסמונת דאון ?

כדי לאבחן באופן מוחלט האם קיימת תסמונת דאון אצל העובר יש לבצע בדיקת סיסי שיליה או דיקור מי שפיר או דגימת דם מחבל טבור בהתאם לשבוע ההריון. מכיוון שמדובר בבדיקות חודרניות, בביצוע הבדיקות קיימת  סכנה להריון בעיקר של אובדן ההריון (הפלה) בשיעור של 0.3 עד 2 אחוזים, בהתאם לסוג הבדיקה. בשל הסיכון להריון מקובל לבצע או להמליץ על ביצוע הבדיקה בנשים מבוגרות יותר (מעל גיל 35) או אצל נשים שעברו אחת מבדיקות הסקר הביוכימי, ובבדיקתן נמצא סיכון משוקלל לתסמונת דאון השווה או גבוה מ-1:380 לערך או אצל נשים שנמצאו אצלם סימנים מחשידים בבדיקות האולטרסאונד וסקירות המערכות.

קיימות בדיקות סקר ביוכמיות שנועדו לאתר מקרים שבהם קיים סיכון לעובר עם תסמונת דאון. כך למשל קיימת בדיקת סקר לשליש הראשון של ההריון, הנקראת גם התבחין המשולב והיא מבוצעת בין 10 שבועות לבין 13 שבועות לערך, והיא כוללת בדיקת שקיפות עורפית – בדיקת אולטראסאונד למדידת עובי השקיפות העורפית בעובר (Nuchal Scan, Nuchal Transiuceney, NT) ובדיקת דם של האישה לרמות של שני חלבונים: PAPP-A ו- free beta hCG. בבדיקה סקר זו מזהים 85% ממקרי תסמונת דאון. הסקר הביוכימי הנפוץ ביותר בשימוש הוא התבחין המשולש הידוע גם בשם בדיקת חלבון עוברי, המבוצע בין שבוע 16 ל-20 להריון. התבחין מסייע בזיהוי חלק ממומי השלד של העובר וכן בהגדרת הסיכון להפרעה בהתפתחות העובר ולרעלת הריון בשליש השלישי להריון. שיעור הגילוי המשוער לתסמונת דאון הוא 65% עד 70% עבור התבחין המשולש ו-70% עד 75% עבור התבחין המרובע. הסיכון הכללי לתסמונת דאון מחושב על ידי שקלול שלושת הבדיקות, ותוך התייחסות לגיל האישה ונתונים נוספים.

בדיקה נוספת המסייעת באיתור תסמונת דאון בעובר היא סקירת המערכות, אשר נועדה בין היתר, לאתר מומים במערכות ובמבנה הגוף של העובר, אבל היא גם מאפשרת לזהות כ- 60% מהעוברים עם תסמונת דאון באמצעות איתור סימנים (מרקרים) שמידה והם מתגלים בבדיקת האולטראסאונד הם עשויים להגדיל את הסיכון לתסמונת דאון ומחייבים המשך בירור מדוקדק, לרבות הצורך בביצוע בבדיקת מי שפיר, ייעוץ גנטי וכו'.

תסמונת דאון רשלנות רפואית:

במקרים שבהם נולד ילד עם תסמונת דאון כתוצאה מרשלנות רפואית במעקב ההריון מדובר למעשה בתביעות רשלנות רפואית המכונות הולדה בעוולה.

הטענה העומדת בבסיס תביעות רשלנות רפואית אלה הינה כי עקב רשלנות הרופאים במהלך ההריון נמנעה מן ההורים האפשרות לדעת כי יש להם עובר עם תסמונת דאון או שלחילופין סופק להם מידע חלקי בלבד או אף שגוי בדבר מצבו של העובר, ולכן הם לא יכלו לשקול אם לבצע הפלה ולמנוע את בואו לעולם של יילוד עם תסמונת דאון כשכל המידע הרלוואנטי בידיהם.

ישנם פסקי דין רבים העוסקים בתביעות הולדה בעוולה במקרים של לידת ילדים עם תסמונת דאון עקב רשלנות רפואית בהריון, כאשר עילות התביעה עשויות להיות שונות ומגוונות. לדוגמא:

  • רופא אשר לא המליץ על ביצוע בדיקות סקר כגון: שקיפות עורפית, תבחין משולב, תבחין משולש (חלבון עוברי), סקירת מערכות ועוד.
  • רשלנות בפיענוח הבדיקות ו/או בדיווח התוצאות להורים.
  • רשלנות באבחון וגילוי גורמי סיכון (מרקרים) בבדיקות אולטרסאונד וסקירות מערכות.
  • מחדלים הקשורים באי הפניית האישה ההרה לביצוע בדיקות אבחנתיות ובדיקות נוספות נוכח קיומם של גורמי סיכון.
  • מחדלים הקשורים באי הפנייה לביצוע בדיקות חודרניות (כגון דיקור מי שפיר) נוכח נסיבות העניין וגורמי הסיכון.
  • אי הפנייה לייעוץ גנטי חרף גורמי סיכון שנתגלו במהלך ההריון.
  • אי הפנייה לייעוץ רפואי אחר נוכח הסימנים שהתגלו (כגון הפנייה למומחה בתחום הקרדיולוגיה וכו').
  • רשלנות רפואית בביצוע ו/או בפיענוח בדיקות המעבדה ו/או במסירת תוצאותיהן להורים. יש לציין כי ישנם גורמים נוספים העשויים להוביל לרשלנות במקרים אלה, לדוגמא טעות בגיל ההריון העשויה להשפיע על פיענוח התוצאות ועוד.
  • רשלנות הקשורה באי מסירת מלוא המידע הרלוואנטי להורים.
  • רשלנות של רופא אשר לא יידע ו/או לא הפנה אישה הרה מעל גיל 35 לביצוע בדיקת חודרנית (סיסי שלייה או מי שפיר).

פיצויים בתביעות תסמונת דאון רשלנות רפואית

במקרה שבו יוכח כי נולד ילד עם תסמונת דאון כתוצאה מרשלנות רפואית ייפסקו פיצויים משמעותיים מאוד העשויים להגיע למיליוני ש"ח.

יש לזכור כמובן כי הפיצוי הכספי בתביעות אלה של רשלנות רפואית עקב אי גילוי תסמונת דאון  אינו בבחינת מתן פרס והוא לא יוכל כמובן להחזיר את הגלגל לאחור, אך הוא יוכל לאפשר למשפחה להמשיך את התהליך המורכב של שיקום הילד ושילובו תוך הבטחת מלוא צרכיו המיוחדים עד לאריכות ימי חייו ותוך מתן איכות חיים מירבית לילד ומשפחתו.

הפיצויים עשויים לכלול פיצוי כספי המבטא את הפגיעה בכושר ההשתכרות של הילד בעתיד והצורך של ההורים לתמוך בו ולכלכל אותו גם לאחר בגרותו, פיצויים בגין עזרת צד ג' (הוצאות מטפל אישי), הוצאות רפואיות, טיפולים, הוצאות נסיעות, אביזרים מיוחדים ואביזרי שיקום, ציוד רפואי, עזרה במשק הבית, הפסדי שכר של ההורים, כאב וסבל, פגיעה בהנאות החיים ופגיעה באוטונומיה ועוד.

על כן, מומלץ לכל הורה לילד עם תסמונת דאון, לברר קיומה של עילת תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך ההריון.

עד מתי ניתן להגיש תביעת הולדה בעוולה בגין לידת ילד עם תסמונת דאון ?

תביעת הולדה בעוולה מוגשת על ידי ההורים (או האפוטרופסים) של אותו ילד עם תסמונת דאון ולכן, ככלל, יש להגישה תוך 7 שנים מיום העוולה. מכיוון שפעמים רבות, העובדה כי נולד ילד עם תסמונת דאון מתגלה כבר בלידה או בסמוך לה, יש להגיש תביעות אלה עד גיל 7. במידה ולא תוגש תביעה בפרק זמן זה היא תתיישן ולא ניתן יהיה להגישה עוד. בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ פרטני בשאלה של אפשרות תביעה, מכיוון שניתנו מספר פסקי דין המאפשרים פתח צר לתביעות גם לילדים מבוגרים יותר (אשר טרם הגיעו לגיל 25) אולם תקופת הארכה שניתנה לתביעות אלה הולכת ומסתיימת.

בהתאם לפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, במידה ותביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.15, אז יוכל היילוד להגיש תביעה בעילה של "חיים בעוולה" עד לתאריך 31.12.2017, בכפוף לכך שתביעתו לא התיישנה כשלעצמה (כלומר שעדיין לא הגיע לגיל 25).

לכן, מומלץ לפנות לעורך דין רשלנות רפואית בהקדם האפשרי, וזאת כדי שלא לאבד את האפשרות לתביעה.

עו"ד אורי דלאל בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית וייצוג משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים עקב רשלנות רפואית בהריון ובלידה.

 

logo-ori-dalal-law-blue-1

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: rashlanut1@gmail.com.